¹אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃

¹After these things hath the word of Jehovah been unto Abram in a vision, saying, `Fear not, Abram, I [am] a shield to thee, thy reward [is] exceeding great.`

²ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃

²And Abram saith, `Lord Jehovah, what dost Thou give to me, and I am going childless? and an acquired son in my house is Demmesek Eliezer.`

³ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃

³And Abram saith, `Lo, to me Thou hast not given seed, and lo, a domestic doth heir me.`

⁴והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃

⁴And lo, the word of Jehovah [is] unto him, saying, `This [one] doth not heir thee; but he who cometh out from thy bowels, he doth heir thee;`

⁵ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃

⁵and He bringeth him out without, and saith, `Look attentively, I pray thee, towards the heavens, and count the stars, if thou art able to count them;` and He saith to him, `Thus is thy seed.`

⁶והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃

⁶And he hath believed in Jehovah, and He reckoneth it to him — righteousness.

⁷ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃

⁷And He saith unto him, `I [am] Jehovah who brought thee out from Ur of the Chaldees, to give to thee this land to possess it;`

⁸ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃

⁸and he saith, `Lord Jehovah, whereby do I know that I possess it?`

⁹ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃

⁹And He saith unto him, `Take for Me a heifer of three years, and a she-goat of three years, and a ram of three years, and a turtle-dove, and a young bird;`

¹⁰ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃

¹⁰and he taketh to him all these, and separateth them in the midst, and putteth each piece over against its fellow, but the bird he hath not divided;

¹¹וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃

¹¹and the ravenous birds come down upon the carcases, and Abram causeth them to turn back.

¹²ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃

¹²And the sun is about to go in, and deep sleep hath fallen upon Abram, and lo, a terror of great darkness is falling upon him;

¹³ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃

¹³and He saith to Abram, `knowing — know that thy seed is a sojourner in a land not theirs, and they have served them, and they have afflicted them four hundred years,

¹⁴וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃

¹⁴and the nation also whom they serve I judge, and after this they go out with great substance;

¹⁵ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃

¹⁵and thou — thou comest in unto thy fathers in peace; thou art buried in a good old age;

¹⁶ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃

¹⁶and the fourth generation doth turn back hither, for the iniquity of the Amorite is not yet complete.`

¹⁷ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃

¹⁷And it cometh to pass — the sun hath gone in, and thick darkness hath been — and lo, a furnace of smoke, and a lamp of fire, which hath passed over between those pieces.

¹⁸ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃

¹⁸In that day hath Jehovah made with Abram a covenant, saying, `To thy seed I have given this land, from the river of Egypt unto the great river, the river Phrat,

¹⁹את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃

¹⁹with the Kenite, and the Kenizzite, and the Kadmonite,

²⁰ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃

²⁰and the Hittite, and the Perizzite, and the Rephaim,

²¹ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃

²¹and the Amorite, and the Canaanite, and the Girgashite, and the Jebusite.`