¹ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃

¹And the heavens and the earth are completed, and all their host;

²ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃

²and God completeth by the seventh day His work which He hath made, and ceaseth by the seventh day from all His work which He hath made.

³ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃

³And God blesseth the seventh day, and sanctifieth it, for in it He hath ceased from all His work which God had prepared for making.

⁴אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃

⁴These [are] births of the heavens and of the earth in their being prepared, in the day of Jehovah God`s making earth and heavens;

⁵וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃

⁵and no shrub of the field is yet in the earth, and no herb of the field yet sprouteth, for Jehovah God hath not rained upon the earth, and a man there is not to serve the ground,

⁶ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃

⁶and a mist goeth up from the earth, and hath watered the whole face of the ground.

⁷וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃

⁷And Jehovah God formeth the man — dust from the ground, and breatheth into his nostrils breath of life, and the man becometh a living creature.

⁸ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃

⁸And Jehovah God planteth a garden in Eden, at the east, and He setteth there the man whom He hath formed;

⁹ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃

⁹and Jehovah God causeth to sprout from the ground every tree desirable for appearance, and good for food, and the tree of life in the midst of the garden, and the tree of knowledge of good and evil.

¹⁰ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃

¹⁰And a river is going out from Eden to water the garden, and from thence it is parted, and hath become four chief [rivers];

¹¹שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃

¹¹the name of the one [is] Pison, it [is] that which is surrounding the whole land of the Havilah where the gold [is],

¹²וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃

¹²and the gold of that land [is] good, there [is] the bdolach and the shoham stone;

¹³ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃

¹³and the name of the second river [is] Gibon, it [is] that which is surrounding the whole land of Cush;

¹⁴ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃

¹⁴and the name of the third river [is] Hiddekel, it [is] that which is going east of Asshur; and the fourth river is Phrat.

¹⁵ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃

¹⁵And Jehovah God taketh the man, and causeth him to rest in the garden of Eden, to serve it, and to keep it.

¹⁶ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃

¹⁶And Jehovah God layeth a charge on the man, saying, `Of every tree of the garden eating thou dost eat;

¹⁷ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃

¹⁷and of the tree of knowledge of good and evil, thou dost not eat of it, for in the day of thine eating of it — dying thou dost die.`

¹⁸ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃

¹⁸And Jehovah God saith, `Not good for the man to be alone, I do make to him an helper — as his counterpart.`

¹⁹ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃

¹⁹And Jehovah God formeth from the ground every beast of the field, and every fowl of the heavens, and bringeth in unto the man, to see what he doth call it; and whatever the man calleth a living creature, that [is] its name.

²⁰ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃

²⁰And the man calleth names to all the cattle, and to fowl of the heavens, and to every beast of the field; and to man hath not been found an helper — as his counterpart.

²¹ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃

²¹And Jehovah God causeth a deep sleep to fall upon the man, and he sleepeth, and He taketh one of his ribs, and closeth up flesh in its stead.

²²ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃

²²And Jehovah God buildeth up the rib which He hath taken out of the man into a woman, and bringeth her in unto the man;

²³ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃

²³and the man saith, `This [is] the [proper] step! bone of my bone, and flesh of my flesh!` for this it is called Woman, for from a man hath this been taken;

²⁴על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃

²⁴therefore doth a man leave his father and his mother, and hath cleaved unto his wife, and they have become one flesh.

²⁵ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃

²⁵And they are both of them naked, the man and his wife, and they are not ashamed of themselves.