¹ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃

¹And Jehovah hath looked after Sarah as He hath said, and Jehovah doth to Sarah as He hath spoken;

²ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃

²and Sarah conceiveth, and beareth a son to Abraham, to his old age, at the appointed time that God hath spoken of with him;

³ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃

³and Abraham calleth the name of his son who is born to him, whom Sarah hath born to him — Isaac;

⁴וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃

⁴and Abraham circumciseth Isaac his son, [being] a son of eight days, as God hath commanded him.

⁵ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃

⁵And Abraham [is] a son of a hundred years in Isaac his son being born to him,

⁶ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃

⁶and Sarah saith, `God hath made laughter for me; every one who is hearing laugheth for me.`

⁷ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃

⁷She saith also, `Who hath said to Abraham, Sarah hath suckled sons, that I have born a son for his old age?`

⁸ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃

⁸And the lad groweth, and is weaned, and Abraham maketh a great banquet in the day of Isaac`s being weaned;

⁹ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃

⁹and Sarah seeth the son of Hagar the Egyptian, whom she hath borne to Abraham, mocking,

¹⁰ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃

¹⁰and she saith to Abraham, `Cast out this handmaid and her son; for the son of this handmaid hath no possession with my son — with Isaac.`

¹¹וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃

¹¹And the thing is very wrong in the eyes of Abraham, for his son`s sake;

¹²ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃

¹²and God saith unto Abraham, `Let it not be wrong in thine eyes because of the youth, and because of thy handmaid: all that Sarah saith unto thee — hearken to her voice, for in Isaac is a seed called to thee.

¹³וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃

¹³As to the son of the handmaid also, for a nation I set him, because he [is] thy seed.`

¹⁴וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃

¹⁴And Abraham riseth early in the morning, and taketh bread, and a bottle of water, and giveth unto Hagar (placing [it] on her shoulder), also the lad, and sendeth her out; and she goeth on, and goeth astray in the wilderness of Beer-Sheba;

¹⁵ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃

¹⁵and the water is consumed from the bottle, and she placeth the lad under one of the shrubs.

¹⁶ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃

¹⁶And she goeth and sitteth by herself over-against, afar off, about a bow-shot, for she said, `Let me not look on the death of the lad;` and she sitteth over-against, and lifteth up her voice, and weepeth.

¹⁷וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃

¹⁷And God heareth the voice of the youth; and the messenger of God calleth unto Hagar from the heavens, and saith to her, `What to thee, Hagar? fear not; for God hath hearkened unto the voice of the youth where he [is];

¹⁸קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃

¹⁸rise, lift up the youth, and lay hold on him with thy hand, for for a great nation I set him.`

¹⁹ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃

¹⁹And God openeth her eyes, and she seeth a well of water, and she goeth and filleth the bottle [with] water, and causeth the youth to drink;

²⁰ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃

²⁰and God is with the youth, and he groweth, and dwelleth in the wilderness, and is an archer;

²¹וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃

²¹and he dwelleth in the wilderness of Paran, and his mother taketh for him a wife from the land of Egypt.

²²ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃

²²And it cometh to pass at that time that Abimelech speaketh — Phichol also, head of his host — unto Abraham, saying, `God [is] with thee in all that thou art doing;

²³ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃

²³and now, swear to me by God here: thou dost not lie to me, or to my continuator, or to my successor; according to the kindness which I have done with thee thou dost with me, and with the land in which thou hast sojourned.`

²⁴ויאמר אברהם אנכי אשבע׃

²⁴And Abraham saith, `I — I do swear.`

²⁵והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃

²⁵And Abraham reasoned with Abimelech concerning the matter of a well of water which Abimelech`s servants have taken violently away,

²⁶ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃

²⁶and Abimelech saith, `I have not known who hath done this thing, and even thou didst not declare to me, and I also, I have not heard save to-day.`

²⁷ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃

²⁷And Abraham taketh sheep and oxen, and giveth to Abimelech, and they make, both of them, a covenant;

²⁸ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃

²⁸and Abraham setteth seven Lambs of the flock by themselves.

²⁹ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃

²⁹And Abimelech saith unto Abraham, `What [are] they — these seven lambs which thou hast set by themselves?`

³⁰ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃

³⁰And he saith, `For — the seven lambs thou dost accept from my hand, so that it becometh a witness for me that I have digged this well;`

³¹על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃

³¹therefore hath he called that place `Beer-Sheba,` for there have both of them sworn.

³²ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃

³²And they make a covenant in Beer-Sheba, and Abimelech riseth — Phichol also, head of his host — and they turn back unto the land of the Philistines;

³³ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃

³³and [Abraham] planteth a tamarask in Beer-Sheba, and preacheth there in the name of Jehovah, God age-during;

³⁴ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃

³⁴and Abraham sojourneth in the land of the Philistines many days.