¹ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃

¹And Abraham [is] old, he hath entered into days, and Jehovah hath blessed Abraham in all [things];

²ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃

²and Abraham saith unto his servant, the eldest of his house, who is ruling over all that he hath, `Put, I pray thee, thy hand under my thigh,

³ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃

³and I cause thee to swear by Jehovah, God of the heavens, and God of the earth, that thou dost not take a wife for my son from the daughters of the Canaanite, in the midst of whom I am dwelling;

⁴כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃

⁴but unto my land and unto my kindred dost thou go, and hast taken a wife for my son, for Isaac.`

⁵ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃

⁵And the servant saith unto him, `It may be the woman is not willing to come after me unto this land; do I at all cause thy son to turn back unto the land from whence thou camest out?`

⁶ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃

⁶And Abraham saith unto him, `Take heed to thyself, lest thou cause my son to turn back thither;

⁷יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃

⁷Jehovah, God of the heavens, who hath taken me from the house of my father, and from the land of my birth, and who hath spoken to me, and who hath sworn to me, saying, To thy seed I give this land, He doth send His messenger before thee, and thou hast taken a wife for my son from thence;

⁸ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃

⁸and if the woman be not willing to come after thee, then thou hast been acquitted from this mine oath: only my son thou dost not cause to turn back thither.`

⁹וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃

⁹And the servant putteth his hand under the thigh of Abraham his lord, and sweareth to him concerning this matter.

¹⁰ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃

¹⁰And the servant taketh ten camels of the camels of his lord and goeth, also of all the goods of his lord in his hand, and he riseth, and goeth unto Aram-Naharaim, unto the city of Nahor;

¹¹ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃

¹¹and he causeth the camels to kneel at the outside of the city, at the well of water, at even-time, at the time of the coming out of the women who draw water.

¹²ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃

¹²And he saith, `Jehovah, God of my lord Abraham, cause to meet, I pray Thee, before me this day — (and do kindness with my lord Abraham;

¹³הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃

¹³lo, I am standing by the fountain of water, and daughters of the men of the city are coming out to draw water;

¹⁴והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃

¹⁴and it hath been, the young person unto whom I say, Incline, I pray thee, thy pitcher, and I drink, and she hath said, Drink, and I water also thy camels) — her Thou hast decided for Thy servant, for Isaac; and by it I know that Thou hast done kindness with my lord.`

¹⁵ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃

¹⁵And it cometh to pass, before he hath finished speaking, that lo, Rebekah (who was born to Bethuel, son of Milcah, wife of Nahor, brother of Abraham) is coming out, and her pitcher on her shoulder,

¹⁶והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃

¹⁶and the young person [is] of very good appearance, a virgin, and a man hath not known her; and she goeth down to the fountain, and filleth her pitcher, and cometh up.

¹⁷וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃

¹⁷And the servant runneth to meet her, and saith, `Let me swallow, I pray thee, a little water from thy pitcher;`

¹⁸ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃

¹⁸and she saith, `Drink, my lord;` and she hasteth, and letteth down her pitcher upon her hand, and giveth him drink.

¹⁹ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃

¹⁹And she finisheth giving him drink, and saith, `Also for thy camels I draw till they have finished drinking;`

²⁰ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃

²⁰and she hasteth, and emptieth her pitcher into the drinking-trough, and runneth again unto the well to draw, and draweth for all his camels.

²¹והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃

²¹And the man, wondering at her, remaineth silent, to know whether Jehovah hath made his way prosperous or not.

²²ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃

²²And it cometh to pass when the camels have finished drinking, that the man taketh a golden ring (whose weight [is] a bekah), and two bracelets for her hands (whose weight [is] ten [bekahs] of gold),

²³ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃

²³and saith, `Whose daughter [art] thou? declare to me, I pray thee, is the house of thy father a place for us to lodge in?`

²⁴ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃

²⁴And she saith unto him, `I [am] daughter of Bethuel, son of Milcah, whom she hath borne to Nahor.`

²⁵ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃

²⁵She saith also unto him, `Both straw and provender [are] abundant with us, also a place to lodge in.`

²⁶ויקד האיש וישתחו ליהוה׃

²⁶And the man boweth, and doth obeisance to Jehovah,

²⁷ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃

²⁷and saith, `Blessed [is] Jehovah, God of my lord Abraham, who hath not left off His kindness and His truth with my lord; — I [being] in the way, Jehovah hath led me to the house of my lord`s brethren.`

²⁸ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃

²⁸And the young person runneth, and declareth to the house of her mother according to these words.

²⁹ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃

²⁹And Rebekah hath a brother, and his name [is] Laban, and Laban runneth unto the man who [is] without, unto the fountain;

³⁰ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃

³⁰yea, it cometh to pass, when he seeth the ring, and the bracelets on the hands of his sister, and when he heareth the words of Rebekah his sister, saying, `Thus hath the man spoken unto me,` that he cometh in unto the man, and lo, he is standing by the camels by the fountain.

³¹ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃

³¹And he saith, `Come in, O blessed one of Jehovah, why standest thou without, and I — I have prepared the house and place for the camels!`

³²ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃

³²And he bringeth in the man into the house, and looseth the camels, and giveth straw and provender for the camels, and water to wash his feet, and the feet of the men who [are] with him:

³³ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃

³³and setteth before him to eat; but he saith, `I do not eat till I have spoken my word;` and he saith, `Speak.`

³⁴ויאמר עבד אברהם אנכי׃

³⁴And he saith, `I [am] Abraham`s servant;

³⁵ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃

³⁵and Jehovah hath blessed my lord exceedingly, and he is great; and He giveth to him flock, and herd, and silver, and gold, and men-servants, and maid-servants, and camels, and asses;

³⁶ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃

³⁶and Sarah, my lord`s wife, beareth a son to my lord, after she hath been aged, and he giveth to him all that he hath.

³⁷וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃

³⁷`And my lord causeth me to swear, saying, Thou dost not take a wife to my son from the daughters of the Canaanite, in whose land I am dwelling.

³⁸אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃

³⁸If not — unto the house of my father thou dost go, and unto my family, and thou hast taken a wife for my son.

³⁹ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃

³⁹`And I say unto my lord, It may be the woman doth not come after me;

⁴⁰ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃

⁴⁰and he saith unto me, Jehovah, before whom I have walked habitually, doth send His messenger with thee, and hath prospered thy way, and thou hast taken a wife for my son from my family, and from the house of my father;

⁴¹אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃

⁴¹then art thou acquitted from my oath, when thou comest unto my family, and if they give not [one] to thee; then thou hast been acquitted from my oath.

⁴²ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃

⁴²`And I come to-day unto the fountain, and I say, Jehovah, God of my lord Abraham, if Thou art, I pray Thee, making prosperous my way in which I am going —

⁴³הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃

⁴³(lo, I am standing by the fountain of water), then the virgin who is coming out to draw, and I have said unto her, Let me drink, I pray thee, a little water from thy pitcher,

⁴⁴ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃

⁴⁴and she hath said unto me, Both drink thou, and also for thy camels I draw — she is the woman whom Jehovah hath decided for my lord`s son.

⁴⁵אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃

⁴⁵`Before I finish speaking unto my heart, then lo, Rebekah is coming out, and her pitcher on her shoulder, and she goeth down to the fountain, and draweth; and I say unto her, Let me drink, I pray thee,

⁴⁶ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃

⁴⁶and she hasteth and letteth down her pitcher from off her and saith, Drink, and thy camels also I water; and I drink, and the camels also she hath watered.

⁴⁷ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃

⁴⁷`And I ask her, and say, Whose daughter [art] thou? and she saith, Daughter of Bethuel, son of Nahor, whom Milcah hath borne to him, and I put the ring on her nose, and the bracelets on her hands,

⁴⁸ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃

⁴⁸and I bow, and do obeisance before Jehovah, and I bless Jehovah, God of my lord Abraham, who hath led me in the true way to receive the daughter of my lord`s brother for his son.

⁴⁹ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃

⁴⁹`And now, if ye are dealing kindly and truly with my lord, declare to me; and if not, declare to me; and I turn unto the right or unto the left.`

⁵⁰ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃

⁵⁰And Laban answereth — Bethuel also — and they say, `The thing hath gone out from Jehovah; we are not able to speak unto thee bad or good;

⁵¹הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃

⁵¹lo, Rebekah [is] before thee, take and go, and she is a wife to thy lord`s son, as Jehovah hath spoken.`

⁵²ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃

⁵²And it cometh to pass, when the servant of Abraham hath heard their words, that he boweth himself towards the earth before Jehovah;

⁵³ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃

⁵³and the servant taketh out vessels of silver, and vessels of gold, and garments, and giveth to Rebekah; precious things also he hath given to her brother and to her mother.

⁵⁴ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃

⁵⁴And they eat and drink, he and the men who [are] with him, and lodge all night; and they rise in the morning, and he saith, `Send me to my lord;`

⁵⁵ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃

⁵⁵and her brother saith — her mother also — `Let the young person abide with us a week or ten days, afterwards doth she go.`

⁵⁶ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃

⁵⁶And he saith unto them, `Do not delay me, seeing Jehovah hath prospered my way; send me away, and I go to my lord;`

⁵⁷ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃

⁵⁷and they say, `Let us call for the young person, and ask at her mouth;`

⁵⁸ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃

⁵⁸and they call for Rebekah, and say unto her, `Dost thou go with this man?` and she saith, `I go.`

⁵⁹וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃

⁵⁹And they send away Rebekah their sister, and her nurse, and Abraham`s servant, and his men;

⁶⁰ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃

⁶⁰and they bless Rebekah, and say to her, `Thou [art] our sister; become thou thousands of myriads, and thy seed doth possess the gate of those hating it.`

⁶¹ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃

⁶¹And Rebekah and her young women arise, and ride on the camels, and go after the man; and the servant taketh Rebekah and goeth.

⁶²ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃

⁶²And Isaac hath come in from the entrance of the Well of the Living One, my Beholder; and he is dwelling in the land of the south,

⁶³ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃

⁶³and Isaac goeth out to meditate in the field, at the turning of the evening, and he lifteth up his eyes, and looketh, and lo, camels are coming.

⁶⁴ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃

⁶⁴And Rebekah lifteth up her eyes, and seeth Isaac, and alighteth from off the camel;

⁶⁵ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃

⁶⁵and she saith unto the servant, `Who [is] this man who is walking in the field to meet us?` and the servant saith, `It [is] my lord;` and she taketh the veil, and covereth herself.

⁶⁶ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃

⁶⁶And the servant recounteth to Isaac all the things that he hath done,

⁶⁷ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃

⁶⁷and Isaac bringeth her in unto the tent of Sarah his mother, and he taketh Rebekah, and she becometh his wife, and he loveth her, and Isaac is comforted after [the death of] his mother.