1משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
1The burden of the wilderness of the sea. `Like hurricanes in the south for passing through, From the wilderness it hath come, From a fearful land.
2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃
2A hard vision hath been declared to me, The treacherous dealer is dealing treacherously, And the destroyer is destroying. Go up, O Elam, besiege, O Media, All its sighing I have caused to cease.
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
3Therefore filled have been my loins [with] great pain, Pangs have seized me as pangs of a travailing woman, I have been bent down by hearing, I have been troubled by seeing.
4תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃
4Wandered hath my heart, trembling hath terrified me, The twilight of my desire He hath made a fear to me,
5ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃
5Arrange the table, watch in the watch-tower, Eat, drink, rise, ye heads, anoint the shield,
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
6For thus said the Lord unto me: `Go, station the watchman, That which he seeth let him declare.`
7וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃
7And he hath seen a chariot — a couple of horsemen, The rider of an ass, the rider of a camel, And he hath given attention — He hath increased attention!
8ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃
8And he crieth — a lion, `On a watch-tower my lord, I am standing continually by day, And on my ward I am stationed whole nights.
9והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃
9And lo, this, the chariot of a man is coming, A couple of horsemen.` And he answereth and saith: `Fallen, fallen hath Babylon, And all the graven images of her gods He hath broken to the earth.
10מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃
10O my threshing, and the son of my floor, That which I heard from Jehovah of Hosts, God of Israel, I have declared to you!`
11משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃
11The burden of Dumah. Unto me is [one] calling from Seir `Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?`
12אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃
12The watchman hath said, `Come hath morning, and also night, If ye inquire, inquire ye, turn back, come.`
13משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
13The burden on Arabia. In a forest in Arabia ye lodge, O travellers of Dedanim.
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
14To meet the thirsty brought water have Inhabitants of the land of Tema, With his bread they came before a fugitive.
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
15For from the face of destructions they fled, From the face of a stretched-out sword, And from the face of a trodden bow, And from the face of the grievousness of battle.
16כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃
16For thus said the Lord unto me: `Within a year, as years of a hireling, Consumed hath been all the honour of Kedar.
17ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃
17And the remnant of the number of bow-men, The mighty of the sons of Kedar are few, For Jehovah, God of Israel, hath spoken!`