¹כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו׃

¹Thus said Jehovah unto me, `Go, and thou hast got for thee a girdle of linen, and hast placed it on thy loins, and into water thou dost not cause it to enter:`

²ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני׃

²and I get the girdle, according to the word of Jehovah, and I place [it] on my loins.

³ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר׃

³And there is a word of Jehovah unto me a second time, saying,

⁴קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃

⁴`Take the girdle that thou hast got, that [is] on thy loins, and rise, go to Phrat, and hide it there in a hole of the rock;

⁵ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃

⁵and I go and hide it by Phrat, as Jehovah commanded me.

⁶ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם׃

⁶And it cometh to pass, at the end of many days, that Jehovah saith unto me, `Rise, go to Phrat, and take thence the girdle, that I commanded thee to hide there;`

⁷ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃

⁷and I go to Phrat, and dig, and take the girdle from the place where I had hid it; and lo, the girdle hath been marred, it is not profitable for anything.

⁸ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃

⁸And there is a word of Jehovah unto me, saying, `Thus said Jehovah:

⁹כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃

⁹Thus do I mar the excellency of Judah, And the great excellency of Jerusalem.

¹⁰העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃

¹⁰This evil people, who refuse to hear My words, Who walk in the stubbornness of their heart, And go after other gods to serve them, And to bow themselves to them, Yea it is — as this girdle, that is not profitable for anything.

¹¹כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃

¹¹For, as the girdle cleaveth unto the loins of a man, So I caused to cleave unto Me The whole house of Israel, And the whole house of Judah, an affirmation of Jehovah, To be to Me for a people, and for a name, And for praise, and for beauty, And they have not hearkened.

¹²ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃

¹²And thou hast said unto them this word, Thus said Jehovah, God of Israel, `Every bottle is full of wine,` And they have said unto thee: `Do we not certainly know that every bottle is full of wine?`

¹³ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃

¹³And thou hast said unto them, `Thus said Jehovah: Lo, I am filling all the inhabitants of this land, And the kings who sit for David on his throne, And the priests, and the prophets, And all the inhabitants of Jerusalem, [With] drunkenness,

¹⁴ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃

¹⁴And have dashed them one against another, And the fathers and the sons together, An affirmation of Jehovah, I do not pity, nor spare, nor have I mercy, So as not to destroy them.

¹⁵שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃

¹⁵Hear, and give ear — be not haughty, For Jehovah hath spoken.

¹⁶תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃

¹⁶Give ye to Jehovah your God honour, Before He doth cause darkness, And before your feet stumble on dark mountains, And ye have waited for light, And He hath made it for death-shade, And hath appointed [it] for thick darkness.

¹⁷ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃

¹⁷And if ye do not hear it, In secret places doth my soul weep, because of pride, Yea, it weepeth sore, And the tear cometh down mine eyes, For the flock of Jehovah hath been taken captive.

¹⁸אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃

¹⁸Say to the king and to the mistress: Make yourselves low — sit still, For come down have your principalities, The crown of your beauty.

¹⁹ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃

¹⁹The cities of the south have been shut up, And there is none opening, Judah hath been removed — all of her, She hath been removed completely —

²⁰שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך׃

²⁰Lift up your eyes, and see those coming in from the north, Where [is] the drove given to thee, thy beautiful flock?

²¹מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃

²¹What dost thou say, when He looketh after thee? And thou — thou hast taught them [to be] over thee — leaders for head? Do not pangs seize thee as a travailing woman?

²²וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃

²²And when thou dost say in thy heart, `Wherefore have these met me?` For the abundance of thine iniquity Have thy skirts been uncovered, Have thy heels suffered violence.

²³היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃

²³Doth a Cushite change his skin? and a leopard his spots? Ye also are able to do good, who are accustomed to do evil.

²⁴ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר׃

²⁴And I scatter them as stubble, Passing away, by a wind of the wilderness.

²⁵זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃

²⁵This [is] thy lot, the portion of thy measures from Me — an affirmation of Jehovah, Because thou hast forgotten me, And dost trust in falsehood.

²⁶וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃

²⁶I also have made bare thy skirts before thy face, And thy shame hath been seen.

²⁷נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃

²⁷Thine adulteries, and thy neighings, The wickedness of thy whoredom, on heights in a field, I have seen thine abominations. Wo to thee, O Jerusalem, Thou art not cleansed, after when [is it] again?