¹רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃

¹My spirit hath been destroyed, My days extinguished — graves [are] for me.

²אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃

²If not — mockeries [are] with me. And in their provocations mine eye lodgeth.

³שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃

³Place, I pray Thee, my pledge with Thee; Who is he that striketh hand with me?

⁴כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃

⁴For their heart Thou hast hidden From understanding, Therefore Thou dost not exalt them.

⁵לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃

⁵For a portion he sheweth friendship, And the eyes of his sons are consumed.

⁶והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃

⁶And he set me up for a proverb of the peoples, And a wonder before them I am.

⁷ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃

⁷And dim from sorrow is mine eye, And my members as a shadow all of them.

⁸ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃

⁸Astonished are the upright at this, And the innocent against the profane Stirreth himself up.

⁹ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃

⁹And the righteous layeth hold [on] his way, And the clean of hands addeth strength, And — dumb are they all.

¹⁰ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃

¹⁰Return, and come in, I pray you, And I find not among you a wise man.

¹¹ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃

¹¹My days have passed by, My devices have been broken off, The possessions of my heart!

¹²לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃

¹²Night for day they appoint, Light [is] near because of darkness.

¹³אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃

¹³If I wait — Sheol [is] my house, In darkness I have spread out my couch.

¹⁴לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃

¹⁴To corruption I have called: — `Thou [art] my father.` `My mother` and `my sister` — to the worm.

¹⁵ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃

¹⁵And where [is] now my hope? Yea, my hope, who doth behold it?

¹⁶בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃

¹⁶[To] the parts of Sheol ye go down, If together on the dust we may rest.