¹ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃

¹And the day is, that sons of God come in to station themselves by Jehovah, and there doth come also the Adversary in their midst to station himself by Jehovah.

²ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃

²And Jehovah saith unto the Adversary, `Whence camest thou?` And the Adversary answereth Jehovah and saith, `From going to and fro in the land, and from walking up and down in it.`

³ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃

³And Jehovah saith unto the Adversary, `Hast thou set thy heart unto My servant Job because there is none like him in the land, a man perfect and upright, fearing God and turning aside from evil? and still he is keeping hold on his integrity, and thou dost move Me against him to swallow him up for nought!`

⁴ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃

⁴And the Adversary answereth Jehovah and saith, `A skin for a skin, and all that a man hath he doth give for his life.

⁵אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃

⁵Yet, put forth, I pray Thee, Thy hand, and strike unto his bone and unto his flesh — if not: unto Thy face he doth bless Thee!`

⁶ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃

⁶And Jehovah saith unto the Adversary, `Lo, he [is] in thy hand; only his life take care of.`

⁷ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃

⁷And the Adversary goeth forth from the presence of Jehovah, and smiteth Job with a sore ulcer from the sole of his foot unto his crown.

⁸ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃

⁸And he taketh to him a potsherd to scrape himself with it, and he is sitting in the midst of the ashes.

⁹ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃

⁹And his wife saith to him, `Still thou art keeping hold on thine integrity: bless God and die.`

¹⁰ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃

¹⁰And he saith unto her, `As one of the foolish women speaketh, thou speakest; yea, the good we receive from God, and the evil we do not receive.` In all this Job hath not sinned with his lips.

¹¹וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃

¹¹And three of the friends of Job hear of all this evil that hath come upon him, and they come in each from his place — Eliphaz the Temanite, and Bildad the Shuhite, and Zophar the Naamathite — and they are met together to come in to bemoan him, and to comfort him;

¹²וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה׃

¹²and they lift up their eyes from afar and have not discerned him, and they lift up their voice and weep, and rend each his robe, and sprinkle dust on their heads — heavenward.

¹³וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃

¹³And they sit with him on the earth seven days and seven nights, and there is none speaking unto him a word when they have seen that the pain hath been very great.