¹ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃

¹When therefore the Lord knew that the Pharisees heard that Jesus more disciples doth make and baptize than John,

²ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃

²(though indeed Jesus himself was not baptizing, but his disciples,)

³ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃

³he left Judea and went away again to Galilee,

⁴ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃

⁴and it was behoving him to go through Samaria.

⁵ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃

⁵He cometh, therefore, to a city of Samaria, called Sychar, near to the place that Jacob gave to Joseph his son;

⁶ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃

⁶and there was there a well of Jacob. Jesus therefore having been weary from the journeying, was sitting thus on the well; it was as it were the sixth hour;

⁷ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃

⁷there cometh a woman out of Samaria to draw water. Jesus saith to her, `Give me to drink;`

⁸כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃

⁸for his disciples were gone away to the city, that they may buy victuals;

⁹ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃

⁹the Samaritan woman therefore saith to him, `How dost thou, being a Jew, ask drink from me, being a Samaritan woman?` for Jews have no dealing with Samaritans.

¹⁰ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃

¹⁰Jesus answered and said to her, `If thou hadst known the gift of God, and who it is who is saying to thee, Give me to drink, thou wouldest have asked him, and he would have given thee living water.`

¹¹ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃

¹¹The woman saith to him, `Sir, thou hast not even a vessel to draw with, and the well is deep; whence, then, hast thou the living water?

¹²האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃

¹²Art thou greater than our father Jacob, who did give us the well, and himself out of it did drink, and his sons, and his cattle?`

¹³ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃

¹³Jesus answered and said to her, `Every one who is drinking of this water shall thirst again;

¹⁴ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃

¹⁴but whoever may drink of the water that I will give him, may not thirst — to the age; and the water that I will give him shall become in him a well of water, springing up to life age-during.`

¹⁵ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃

¹⁵The woman saith unto him, `Sir, give me this water, that I may not thirst, nor come hither to draw.`

¹⁶ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃

¹⁶Jesus saith to her, `Go, call thy husband, and come hither;`

¹⁷ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃

¹⁷the woman answered and said, `I have not a husband.` Jesus saith to her, `Well didst thou say — A husband I have not;

¹⁸כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃

¹⁸for five husbands thou hast had, and, now, he whom thou hast is not thy husband; this hast thou said truly.`

¹⁹ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃

¹⁹The woman saith to him, `Sir, I perceive that thou art a prophet;

²⁰אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃

²⁰our fathers in this mountain did worship, and ye — ye say that in Jerusalem is the place where it behoveth to worship.`

²¹ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃

²¹Jesus saith to her, `Woman, believe me, that there doth come an hour, when neither in this mountain, nor in Jerusalem, shall ye worship the Father;

²²אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃

²²ye worship what ye have not known; we worship what we have known, because the salvation is of the Jews;

²³אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃

²³but, there cometh an hour, and it now is, when the true worshippers will worship the Father in spirit and truth, for the Father also doth seek such to worship him;

²⁴האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃

²⁴God [is] a Spirit, and those worshipping Him, in spirit and truth it doth behove to worship.`

²⁵ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃

²⁵The woman saith to him, `I have known that Messiah doth come, who is called Christ, when that one may come, he will tell us all things;`

²⁶ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃

²⁶Jesus saith to her, `I am [he], who am speaking to thee.`

²⁷ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃

²⁷And upon this came his disciples, and were wondering that with a woman he was speaking, no one, however, said, `What seekest thou?` or `Why speakest thou with her?`

²⁸ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃

²⁸The woman then left her water-jug, and went away to the city, and saith to the men,

²⁹באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃

²⁹`Come, see a man, who told me all things — as many as I did; is this the Christ?`

³⁰ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃

³⁰They went forth therefore out of the city, and were coming unto him.

³¹טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃

³¹And in the meanwhile his disciples were asking him, saying, `Rabbi, eat;`

³²ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃

³²and he said to them, `I have food to eat that ye have not known.`

³³ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃

³³The disciples then said one to another, `Did any one bring him anything to eat?`

³⁴ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃

³⁴Jesus saith to them, `My food is, that I may do the will of Him who sent me, and may finish His work;

³⁵הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃

³⁵do not say that it is yet four months, and the harvest cometh; lo, I say to you, Lift up your eyes, and see the fields, that they are white unto harvest already.

³⁶והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃

³⁶`And he who is reaping doth receive a reward, and doth gather fruit to life age-during, that both he who is sowing and he who is reaping may rejoice together;

³⁷כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃

³⁷for in this the saying is the true one, that one is the sower and another the reaper.

³⁸אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃

³⁸I sent you to reap that on which ye have not laboured; others laboured, and ye into their labour have entered.

³⁹ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃

³⁹And from that city many believed in him, of the Samaritans, because of the word of the woman testifying, — `He told me all things — as many as I did.`

⁴⁰ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃

⁴⁰When, then, the Samaritans came unto him, they were asking him to remain with them, and he remained there two days;

⁴¹ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃

⁴¹and many more did believe because of his word,

⁴²ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃

⁴²and said to the woman — `No more because of thy speaking do we believe; for we ourselves have heard and known that this is truly the Saviour of the world — the Christ.`

⁴³ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃

⁴³And after the two days he went forth thence, and went away to Galilee,

⁴⁴כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃

⁴⁴for Jesus himself testified that a prophet in his own country shall not have honour;

⁴⁵ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃

⁴⁵when then, he came to Galilee, the Galileans received him, having seen all things that he did in Jerusalem in the feast — for they also went to the feast.

⁴⁶ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃

⁴⁶Jesus came, therefore, again to Cana of Galilee, where he made the water wine, and there was a certain courtier, whose son was ailing in Capernaum,

⁴⁷ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃

⁴⁷he, having heard that Jesus is come out of Judea to Galilee, went away unto him, and was asking him that he may come down and may heal his son, for he was about to die.

⁴⁸ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃

⁴⁸Jesus then said unto him, `If signs and wonders ye may not see, ye will not believe.`

⁴⁹ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃

⁴⁹The courtier saith unto him, `Sir, come down before my child die;`

⁵⁰ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃

⁵⁰Jesus saith to him, `Be going on; thy son doth live.` And the man believed the word that Jesus said to him, and was going on,

⁵¹ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃

⁵¹and he now going down, his servants met him, and told, saying — `Thy child doth live;`

⁵²וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃

⁵²he inquired then of them the hour in which he became better, and they said to him — `Yesterday at the seventh hour the fever left him;`

⁵³וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃

⁵³then the father knew that [it was] in that hour in which Jesus said to him — `Thy son doth live,` and he himself believed, and his whole house;

⁵⁴זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃

⁵⁴this again a second sign did Jesus, having come out of Judea to Galilee.