¹ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃

¹After these things Jesus went away beyond the sea of Galilee (of Tiberias),

²וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃

²and there was following him a great multitude, because they were seeing his signs that he was doing on the ailing;

³ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃

³and Jesus went up to the mount, and he was there sitting with his disciples,

⁴וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃

⁴and the passover was nigh, the feast of the Jews.

⁵וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃

⁵Jesus then having lifted up [his] eyes and having seen that a great multitude doth come to him, saith unto Philip, `Whence shall we buy loaves, that these may eat?` —

⁶ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃

⁶and this he said, trying him, for he himself had known what he was about to do.

⁷ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃

⁷Philip answered him, `Two hundred denaries` worth of loaves are not sufficient to them, that each of them may receive some little;`

⁸ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃

⁸one of his disciples — Andrew, the brother of Simon Peter — saith to him,

⁹יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃

⁹`There is one little lad here who hath five barley loaves, and two fishes, but these — what are they to so many?`

¹⁰ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃

¹⁰And Jesus said, `Make the men to sit down;` and there was much grass in the place, the men then sat down, in number, as it were, five thousand,

¹¹ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃

¹¹and Jesus took the loaves, and having given thanks he distributed to the disciples, and the disciples to those reclining, in like manner, also of the little fishes as much as they wished.

¹²ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃

¹²And when they were filled, he saith to his disciples, `Gather together the broken pieces that are over, that nothing may be lost;`

¹³ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃

¹³they gathered together, therefore, and filled twelve hand-baskets with broken pieces, from the five barley loaves that were over to those having eaten.

¹⁴ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃

¹⁴The men, then, having seen the sign that Jesus did, said — `This is truly the Prophet, who is coming to the world;`

¹⁵וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃

¹⁵Jesus, therefore, having known that they are about to come, and to take him by force that they may make him king, retired again to the mountain himself alone.

¹⁶ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃

¹⁶And when evening came, his disciples went down to the sea,

¹⁷ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃

¹⁷and having entered into the boat, they were going over the sea to Capernaum, and darkness had already come, and Jesus had not come unto them,

¹⁸ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃

¹⁸the sea also — a great wind blowing — was being raised,

¹⁹והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃

¹⁹having pushed onwards, therefore, about twenty-five or thirty furlongs, they behold Jesus walking on the sea, and coming nigh to the boat, and they were afraid;

²⁰ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃

²⁰and he saith to them, `I am [he], be not afraid;`

²¹ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃

²¹they were willing then to receive him into the boat, and immediately the boat came unto the land to which they were going.

²²ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃

²²On the morrow, the multitude that was standing on the other side of the sea, having seen that there was no other little boat there except one — that into which his disciples entered — and that Jesus went not in with his disciples into the little boat, but his disciples went away alone,

²³ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃

²³(and other little boats came from Tiberias, nigh the place where they did eat the bread, the Lord having given thanks),

²⁴ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃

²⁴when therefore the multitude saw that Jesus is not there, nor his disciples, they also themselves did enter into the boats, and came to Capernaum seeking Jesus;

²⁵וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃

²⁵and having found him on the other side of the sea, they said to him, `Rabbi, when hast thou come hither?`

²⁶ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃

²⁶Jesus answered them and said, `Verily, verily, I say to you, Ye seek me, not because ye saw signs, but because ye did eat of the loaves, and were satisfied;

²⁷אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃

²⁷work not for the food that is perishing, but for the food that is remaining to life age-during, which the Son of Man will give to you, for him did the Father seal — [even] God.`

²⁸ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃

²⁸They said therefore unto him, `What may we do that we may work the works of God?`

²⁹ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃

²⁹Jesus answered and said to them, `This is the work of God, that ye may believe in him whom He did send.`

³⁰ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃

³⁰They said therefore to him, `What sign, then, dost thou, that we may see and may believe thee? what dost thou work?

³¹אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃

³¹our fathers the manna did eat in the wilderness, according as it is having been written, Bread out of the heaven He gave them to eat.`

³²ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃

³²Jesus, therefore, said to them, `Verily, verily, I say to you, Moses did not give you the bread out of the heaven; but my Father doth give you the true bread out of the heaven;

³³כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃

³³for the bread of God is that which is coming down out of the heaven, and giving life to the world.`

³⁴ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃

³⁴They said, therefore, unto him, `Sir, always give us this bread.`

³⁵ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃

³⁵And Jesus said to them, `I am the bread of the life; he who is coming unto me may not hunger, and he who is believing in me may not thirst — at any time;

³⁶ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃

³⁶but I said to you, that ye also have seen me, and ye believe not;

³⁷כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃

³⁷all that the Father doth give to me will come unto me; and him who is coming unto me, I may in no wise cast without,

³⁸כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃

³⁸because I have come down out of the heaven, not that I may do my will, but the will of Him who sent me.

³⁹וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃

³⁹`And this is the will of the Father who sent me, that all that He hath given to me I may not lose of it, but may raise it up in the last day;

⁴⁰וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁰and this is the will of Him who sent me, that every one who is beholding the Son, and is believing in him, may have life age-during, and I will raise him up in the last day.`

⁴¹וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃

⁴¹The Jews, therefore, were murmuring at him, because he said, `I am the bread that came down out of the heaven;`

⁴²ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃

⁴²and they said, `Is not this Jesus, the son of Joseph, whose father and mother we have known? how then saith this one — Out of the heaven I have come down?`

⁴³ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃

⁴³Jesus answered, therefore, and said to them, `Murmur not one with another;

⁴⁴לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁴⁴no one is able to come unto me, if the Father who sent me may not draw him, and I will raise him up in the last day;

⁴⁵הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃

⁴⁵it is having been written in the prophets, And they shall be all taught of God; every one therefore who heard from the Father, and learned, cometh to me;

⁴⁶לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃

⁴⁶not that any one hath seen the Father, except he who is from God, he hath seen the Father.

⁴⁷אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃

⁴⁷`Verily, verily, I say to you, He who is believing in me, hath life age-during;

⁴⁸אנכי הוא לחם החיים׃

⁴⁸I am the bread of the life;

⁴⁹אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃

⁴⁹your fathers did eat the manna in the wilderness, and they died;

⁵⁰זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃

⁵⁰this is the bread that out of the heaven is coming down, that any one may eat of it, and not die.

⁵¹אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃

⁵¹`I am the living bread that came down out of the heaven; if any one may eat of this bread he shall live — to the age; and the bread also that I will give is my flesh, that I will give for the life of the world.`

⁵²ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃

⁵²The Jews, therefore, were striving with one another, saying, `How is this one able to give us [his] flesh to eat?`

⁵³ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃

⁵³Jesus, therefore, said to them, `Verily, verily, I say to you, If ye may not eat the flesh of the Son of Man, and may not drink his blood, ye have no life in yourselves;

⁵⁴האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃

⁵⁴he who is eating my flesh, and is drinking my blood, hath life age-during, and I will raise him up in the last day;

⁵⁵כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃

⁵⁵for my flesh truly is food, and my blood truly is drink;

⁵⁶האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃

⁵⁶he who is eating my flesh, and is drinking my blood, doth remain in me, and I in him.

⁵⁷כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃

⁵⁷`According as the living Father sent me, and I live because of the Father, he also who is eating me, even that one shall live because of me;

⁵⁸זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃

⁵⁸this is the bread that came down out of the heaven; not as your fathers did eat the manna, and died; he who is eating this bread shall live — to the age.`

⁵⁹כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃

⁵⁹These things he said in a synagogue, teaching in Capernaum;

⁶⁰ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃

⁶⁰many, therefore, of his disciples having heard, said, `This word is hard; who is able to hear it?`

⁶¹ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃

⁶¹And Jesus having known in himself that his disciples are murmuring about this, said to them, `Doth this stumble you?

⁶²מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃

⁶²if then ye may behold the Son of Man going up where he was before?

⁶³הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃

⁶³the spirit it is that is giving life; the flesh doth not profit anything; the sayings that I speak to you are spirit, and they are life;

⁶⁴אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃

⁶⁴but there are certain of you who do not believe;` for Jesus had known from the beginning who they are who are not believing, and who is he who will deliver him up,

⁶⁵ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃

⁶⁵and he said, `Because of this I have said to you — No one is able to come unto me, if it may not have been given him from my Father.`

⁶⁶מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃

⁶⁶From this [time] many of his disciples went away backward, and were no more walking with him,

⁶⁷ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃

⁶⁷Jesus, therefore, said to the twelve, `Do ye also wish to go away?`

⁶⁸ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃

⁶⁸Simon Peter, therefore, answered him, `Sir, unto whom shall we go? thou hast sayings of life age-during;

⁶⁹ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃

⁶⁹and we have believed, and we have known, that thou art the Christ, the Son of the living God.`

⁷⁰ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃

⁷⁰Jesus answered them, `Did not I choose you — the twelve? and of you — one is a devil.

⁷¹זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃

⁷¹And he spake of Judas, Simon`s [son], Iscariot, for he was about to deliver him up, being one of the twelve.