¹וישוע הלך אל הר הזיתים׃

¹And at dawn he came again to the temple,

²ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃

²and all the people were coming unto him, and having sat down, he was teaching them;

³ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃

³and the scribes and the Pharisees bring unto him a woman having been taken in adultery, and having set her in the midst,

⁴ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃

⁴they say to him, `Teacher, this woman was taken in the very crime — committing adultery,

⁵ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃

⁵and in the law, Moses did command us that such be stoned; thou, therefore, what dost thou say?`

⁶ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃

⁶and this they said, trying him, that they might have to accuse him. And Jesus, having stooped down, with the finger he was writing on the ground,

⁷ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃

⁷and when they continued asking him, having bent himself back, he said unto them, `The sinless of you — let him first cast the stone at her;`

⁸ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃

⁸and again having stooped down, he was writing on the ground,

⁹ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃

⁹and they having heard, and by the conscience being convicted, were going forth one by one, having begun from the elders — unto the last; and Jesus was left alone, and the woman standing in the midst.

¹⁰וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃

¹⁰And Jesus having bent himself back, and having seen no one but the woman, said to her, `Woman, where are those — thine accusers? did no one pass sentence upon thee?`

¹¹ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃

¹¹and she said, `No one, Sir;` and Jesus said to her, `Neither do I pass sentence on thee; be going on, and no more sin.`

¹²ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃

¹²Again, therefore, Jesus spake to them, saying, `I am the light of the world; he who is following me shall not walk in the darkness, but he shall have the light of the life.`

¹³ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃

¹³The Pharisees, therefore, said to him, `Thou of thyself dost testify, thy testimony is not true;`

¹⁴ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃

¹⁴Jesus answered and said to them, `And if I testify of myself — my testimony is true, because I have known whence I came, and whither I go, and ye — ye have not known whence I come, or whither I go.

¹⁵אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃

¹⁵`Ye according to the flesh do judge; I do not judge any one,

¹⁶ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃

¹⁶and even if I do judge my judgment is true, because I am not alone, but I and the Father who sent me;

¹⁷וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃

¹⁷and also in your law it hath been written, that the testimony of two men are true;

¹⁸אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃

¹⁸I am [one] who is testifying of myself, and the Father who sent me doth testify of me.`

¹⁹ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃

¹⁹They said, therefore, to him, `Where is thy father?` Jesus answered, `Ye have neither known me nor my Father: if me ye had known, my Father also ye had known.`

²⁰כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃

²⁰These sayings spake Jesus in the treasury, teaching in the temple, and no one seized him, because his hour had not yet come;

²¹ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²¹therefore said Jesus again to them, `I go away, and ye will seek me, and in your sin ye shall die; whither I go away, ye are not able to come.`

²²ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃

²²The Jews, therefore, said, `Will he kill himself, because he saith, Whither I go away, ye are not able to come?`

²³ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃

²³and he said to them, `Ye are from beneath, I am from above; ye are of this world, I am not of this world;

²⁴לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃

²⁴I said, therefore, to you, that ye shall die in your sins, for if ye may not believe that I am [he], ye shall die in your sins.`

²⁵ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃

²⁵They said, therefore, to him, `Thou — who art thou?` and Jesus said to them, `Even what I did speak of to you at the beginning;

²⁶רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃

²⁶many things I have to speak concerning you and to judge, but He who sent me is true, and I — what things I heard from Him — these I say to the world.`

²⁷והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃

²⁷They knew not that of the Father he spake to them;

²⁸אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃

²⁸Jesus, therefore, said to them, `When ye may lift up the Son of Man then ye will know that I am [he]; and of myself I do nothing, but according as my Father did teach me, these things I speak;

²⁹ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃

²⁹and He who sent me is with me; the Father did not leave me alone, because I, the things pleasing to Him, do always.`

³⁰ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃

³⁰As he is speaking these things, many believed in him;

³¹ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃

³¹Jesus, therefore, said unto the Jews who believed in him, `If ye may remain in my word, truly my disciples ye are, and ye shall know the truth,

³²וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃

³²and the truth shall make you free.`

³³ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃

³³They answered him, `Seed of Abraham we are; and to no one have we been servants at any time; how dost thou say — Ye shall become free?`

³⁴ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃

³⁴Jesus answered them, `Verily, verily, I say to you — Every one who is committing sin, is a servant of the sin,

³⁵והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃

³⁵and the servant doth not remain in the house — to the age, the son doth remain — to the age;

³⁶לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃

³⁶if then the son may make you free, in reality ye shall be free.

³⁷ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃

³⁷`I have known that ye are seed of Abraham, but ye seek to kill me, because my word hath no place in you;

³⁸אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃

³⁸I — that which I have seen with my Father do speak, and ye, therefore, that which ye have seen with your father — ye do.`

³⁹ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃

³⁹They answered and said to him, `Our father is Abraham;` Jesus saith to them, `If children of Abraham ye were, the works of Abraham ye were doing;

⁴⁰ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃

⁴⁰and now, ye seek to kill me — a man who hath spoken to you the truth I heard from God; this Abraham did not;

⁴¹את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃

⁴¹ye do the works of your father.` They said, therefore, to him, `We of whoredom have not been born; one Father we have — God;`

⁴²ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃

⁴²Jesus then said to them, `If God were your father, ye were loving me, for I came forth from God, and am come; for neither have I come of myself, but He sent me;

⁴³מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃

⁴³wherefore do ye not know my speech? because ye are not able to hear my word.

⁴⁴אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃

⁴⁴`Ye are of a father — the devil, and the desires of your father ye will to do; he was a man-slayer from the beginning, and in the truth he hath not stood, because there is no truth in him; when one may speak the falsehood, of his own he speaketh, because he is a liar — also his father.

⁴⁵ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃

⁴⁵`And because I say the truth, ye do not believe me.

⁴⁶מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃

⁴⁶Who of you doth convict me of sin? and if I speak truth, wherefore do ye not believe me?

⁴⁷אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃

⁴⁷he who is of God, the sayings of God he doth hear; because of this ye do not hear, because of God ye are not.`

⁴⁸אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃

⁴⁸The Jews, therefore, answered and said to him, `Do we not say well, that thou art a Samaritan, and hast a demon?`

⁴⁹ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃

⁴⁹Jesus answered, `I have not a demon, but I honour my Father, and ye dishonour me;

⁵⁰אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃

⁵⁰and I do not seek my own glory; there is who is seeking and is judging;

⁵¹אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃

⁵¹verily, verily, I say to you, If any one may keep my word, death he may not see — to the age.`

⁵²ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃

⁵²The Jews, therefore, said to him, `Now we have known that thou hast a demon; Abraham did die, and the prophets, and thou dost say, If any one may keep my word, he shall not taste of death — to the age!

⁵³האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃

⁵³Art thou greater than our father Abraham, who died? and the prophets died; whom dost thou make thyself?`

⁵⁴ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃

⁵⁴Jesus answered, `If I glorify myself, my glory is nothing; it is my Father who is glorifying me, of whom ye say that He is your God;

⁵⁵ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃

⁵⁵and ye have not known Him, and I have known Him, and if I say that I have not known Him, I shall be like you — speaking falsely; but I have known Him, and His word I keep;

⁵⁶אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃

⁵⁶Abraham, your father, was glad that he might see my day; and he saw, and did rejoice.`

⁵⁷ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃

⁵⁷The Jews, therefore, said unto him, `Thou art not yet fifty years old, and Abraham hast thou seen?`

⁵⁸ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃

⁵⁸Jesus said to them, `Verily, verily, I say to you, Before Abraham`s coming — I am;`

⁵⁹אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃

⁵⁹they took up, therefore, stones that they may cast at him, but Jesus hid himself, and went forth out of the temple, going through the midst of them, and so passed by.