¹ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃

¹And all the sons of Israel go out, and the company is assembled as one man, from Dan even unto Beer-Sheba, and the land of Gilead, unto Jehovah, at Mizpeh.

²ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃

²And the chiefs of all the people, of all the tribes of Israel, station themselves in the assembly of the people of God, four hundred thousand footmen drawing sword.

³וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃

³And the sons of Benjamin hear that the sons of Israel have gone up to Mizpeh. And the sons of Israel say, `Speak ye, how hath this evil been?`

⁴ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃

⁴And the man, the Levite, husband of the woman who hath been murdered, answereth and saith, `Into Gibeah (which [is] to Benjamin) I have come, I and my concubine, to lodge;

⁵ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃

⁵and rise against me do the masters of Gibeah — and they go round the house against me by night — me they thought to slay, and my concubine they have humbled, and she dieth;

⁶ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃

⁶and I lay hold on my concubine, and cut her in pieces, and send her into all the country of the inheritance of Israel; for they have done wickedness and folly in Israel;

⁷הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃

⁷lo, ye [are] all sons of Israel; give for you a word and counsel here.`

⁸ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃

⁸And all the people rise as one man, saying, `None of us doth go to his tent, and none of us doth turn aside to his house;

⁹ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃

⁹and now, this [is] the thing which we do to Gibeah — against it by lot!

¹⁰ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃

¹⁰and we have taken ten men of a hundred, of all the tribes of Israel, and a hundred of a thousand, and a thousand of a myriad, to receive provision for the people, to do, at their coming to Gibeah of Benjamin, according to all the folly which it hath done in Israel.`

¹¹ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃

¹¹And every man of Israel is gathered unto the city, as one man — companions.

¹²וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃

¹²And the tribes of Israel send men among all the tribes of Benjamin, saying, `What [is] this evil which hath been among you?

¹³ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃

¹³And now, give up the men — sons of worthlessness — which [are] in Gibeah, and we put them to death, and we put away evil from Israel.` And [the sons of] Benjamin have not been willing to hearken to the voice of their brethren, the sons of Israel;

¹⁴ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃

¹⁴and the sons of Benjamin are gathered out of the cities to Gibeah, to go out to battle with the sons of Israel.

¹⁵ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃

¹⁵And the sons of Benjamin number themselves on that day; out of the cities [are] twenty and six thousand men drawing sword, apart from the inhabitants of Gibeah, [who] numbered themselves, seven hundred chosen men;

¹⁶מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃

¹⁶among all this people [are] seven hundred chosen men, bound of their right hand, each of these slinging with a stone at the hair, and he doth not err.

¹⁷ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃

¹⁷And the men of Israel numbered themselves, apart from Benjamin, four hundred thousand men, drawing sword, each of these a man of war.

¹⁸ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃

¹⁸And they rise and go up to Beth-El, and ask of God, and the sons of Israel say, `Who doth go up for us at the commencement to battle with the sons of Benjamin?` and Jehovah saith, `Judah — at the commencement.`

¹⁹ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃

¹⁹And the sons of Israel rise in the morning, and encamp against Gibeah,

²⁰ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃

²⁰and the men of Israel go out to battle with Benjamin, and the men of Israel set themselves in array with them, [for] battle against Gibeah,

²¹ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃

²¹and the sons of Benjamin come out from Gibeah, and destroy in Israel on that day two and twenty thousand men — to the earth.

²²ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃

²²And the people, the men of Israel, strengthen themselves, and add to set the battle in array in the place where they arranged themselves on the first day.

²³ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃

²³And the sons of Israel go up and weep before Jehovah till the evening, and ask of Jehovah, saying, `Do I add to draw nigh to battle with the sons of Benjamin, my brother?` And Jehovah saith, `Go up against him.`

²⁴ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃

²⁴And the sons of Israel draw near unto the sons of Benjamin on the second day,

²⁵ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃

²⁵and Benjamin cometh out to meet them from Gibeah on the second day, and destroy among the sons of Israel again eighteen thousand men — to the earth; all these are drawing sword.

²⁶ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃

²⁶And all the sons of Israel go up, even all the people, and come in to Beth-El, and weep, and sit there before Jehovah, and fast on that day till the evening, and cause to ascend burnt-offerings and peace-offerings before Jehovah.

²⁷וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃

²⁷And the sons of Israel ask of Jehovah, — and there [is] the ark of the covenant of God in those days,

²⁸ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃

²⁸and Phinehas son of Eleazar, son of Aaron, is standing before it in those days — saying, `Do I add again to go out to battle with the sons of Benjamin, my brother, or do I cease?` And Jehovah saith, `Go up, for to-morrow I give him into thy hand.`

²⁹וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃

²⁹And Israel setteth liers in wait against Gibeah, round about,

³⁰ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃

³⁰and the sons of Israel go up against the sons of Benjamin, on the third day, and arrange themselves against Gibeah, as time by time.

³¹ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃

³¹And the sons of Benjamin come out to meet the people; they have been drawn away out of the city, and begin to smite [some] of the people — wounded as time by time, in the highways (of which one is going up to Beth-El, and the other to Gibeah in the field), [are] about thirty men of Israel.

³²ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃

³²And the sons of Benjamin say, `They are smitten before us as at the beginning;` but the sons of Israel said, `Let us flee, and draw them away out of the city, unto the highways.`

³³וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃

³³And all the men of Israel have risen from their place, and arrange themselves at Baal-Tamar, and the ambush of Israel is coming forth out of its place, out of the meadow of Gibeah.

³⁴ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃

³⁴And they come in over against Gibeah — ten thousand chosen men out of all Israel — and the battle [is] grievous, and they have not known that the evil is striking against them.

³⁵ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃

³⁵And Jehovah smiteth Benjamin before Israel, and the sons of Israel destroy in Benjamin, on that day, twenty and five thousand, and a hundred men; all these [are] drawing sword.

³⁶ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃

³⁶And the sons of Benjamin see that they have been smitten — and the men of Israel give place to Benjamin, for they have trusted unto the ambush which they had set against Gibeah,

³⁷והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃

³⁷and the ambush have hasted, and push against Gibeah, and the ambush draweth itself out, and smiteth the whole of the city by the mouth of the sword.

³⁸והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃

³⁸And there was the appointed sign to the men of Israel with the ambush — their causing to go up a great volume of smoke from the city.

³⁹ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃

³⁹And the men of Israel turn in battle, and Benjamin hath begun to smite the wounded among the men of Israel, about thirty men, for they said, `Surely they are utterly smitten before us, as [at] the first battle;

⁴⁰והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃

⁴⁰and the volume hath begun to go up from the city — a pillar of smoke — and Benjamin turneth behind, and lo, gone up hath the perfection of the city toward the heavens.

⁴¹ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃

⁴¹And the men of Israel have turned, and the men of Benjamin are troubled, for they have seen that the evil hath stricken against them —

⁴²ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃

⁴²and they turn before the men of Israel unto the way of the wilderness, and the battle hath followed them; and those who [are] from the city are destroying them in their midst;

⁴³כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃

⁴³they have compassed the Benjamites — they have pursued them — with ease they have trodden them down till over-against Gibeah, at the sun-rising.

⁴⁴ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃

⁴⁴And there fall of Benjamin eighteen thousand men — the whole of these [are] men of valour;

⁴⁵ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃

⁴⁵and they turn and flee toward the wilderness, unto the rock of Rimmon; and they glean of them in the highways five thousand men, and follow after them unto Gidom, and smite of them two thousand men.

⁴⁶ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃

⁴⁶And all those falling of Benjamin are twenty and five thousand men drawing sword, on that day — the whole of these [are] men of valour;

⁴⁷ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃

⁴⁷and there turn and flee into the wilderness, unto the rock of Rimmon six hundred men, and they dwell in the rock Rimmon four months.

⁴⁸ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃

⁴⁸And the men of Israel have turned back unto the sons of Benjamin, and smite them by the mouth of the sword out of the city, — men unto cattle, unto all that is found; also all the cities which are found they have sent into fire.