¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃

²`Speak unto Aaron, and unto his sons, and they are separated from the holy things of the sons of Israel, and they pollute not My holy name in what they are hallowing to Me; I [am] Jehovah.

³אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃

³`Say unto them, To your generations, any man who draweth near, out of all your seed, unto the holy things which the sons of Israel do sanctify to Jehovah, and his uncleanness on him — even that person hath been cut off from before Me; I [am] Jehovah.

⁴איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃

⁴`Any man of the seed of Aaron, and is leprous or hath an issue — of the holy things he doth not eat till that he is clean; and he who is coming against any uncleanness of a person, or a man whose seed of copulation goeth out from him,

⁵או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃

⁵or a man who cometh against any teeming thing which is unclean to him, or against a man who is unclean to him, even any of his uncleanness —

⁶נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃

⁶the person who cometh against it — hath even been unclean till the evening, and doth not eat of the holy things, but hath bathed his flesh with water,

⁷ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃

⁷and the sun hath gone in, and he hath been clean, and afterwards he doth eat of the holy things, for it [is] his food;

⁸נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃

⁸a carcase or torn thing he doth not eat, for uncleanness thereby; I [am] Jehovah.

⁹ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃

⁹`And they have kept My charge, and bear no sin for it, that they have died for it when they pollute it; I [am] Jehovah sanctifying them.

¹⁰וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃

¹⁰`And no stranger doth eat of the holy thing; a settler of a priest and an hireling doth not eat of the holy thing;

¹¹וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃

¹¹and when a priest buyeth a person, the purchase of his money, he doth eat of it, also one born in his house; they do eat of his bread.

¹²ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃

¹²`And a priest`s daughter, when she is a strange man`s, — she, of the heave-offering of the holy things doth not eat;

¹³ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃

¹³and a priest`s daughter, when she is a widow, or cast out, and hath no seed, and hath turned back unto the house of her father, as [in] her youth, of her father`s bread she doth eat; but no stranger doth eat of it.

¹⁴ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃

¹⁴`And when a man doth eat of a holy thing through ignorance, then he hath added its fifth part to it, and hath given [it] to the priest, with the holy thing;

¹⁵ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃

¹⁵and they do not pollute the holy things of the sons of Israel — that which they lift up to Jehovah,

¹⁶והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃

¹⁶nor have caused them to bear the iniquity of the guilt-offering in their eating their holy things; for I [am] Jehovah, sanctifying them.`

¹⁷וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹⁷And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

¹⁸דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃

¹⁸`Speak unto Aaron, and unto his sons, and unto all the sons of Israel, and thou hast said unto them, Any man of the house of Israel, or of the sojourners in Israel, who bringeth near his offering, of all his vows, or of all his willing offerings which they bring near to Jehovah for a burnt-offering;

¹⁹לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃

¹⁹at your pleasure a perfect one, a male of the herd, of the sheep or of the goats;

²⁰כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃

²⁰nothing in which [is] blemish do ye bring near, for it is not for a pleasing thing for you.

²¹ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃

²¹`And when a man bringeth near a sacrifice of peace-offerings to Jehovah, to complete a vow, or for a willing-offering, of the herd or of the flock, it is perfect for a pleasing thing: no blemish is in it;

²²עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃

²²blind, or broken, or maimed, or having a wen, or scurvy, or scabbed — ye do not bring these near to Jehovah, and a fire-offering ye do not make of them on the altar to Jehovah.

²³ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃

²³`As to an ox or a sheep enlarged or dwarfed — a willing-offering ye do make it, but for a vow it is not pleasing.

²⁴ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃

²⁴As to a bruised, or beaten, or enlarged, or cut thing — ye do not bring [it] near to Jehovah; even in your land ye do not do it.

²⁵ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃

²⁵And from the hand of a son of a stranger ye do not bring near the bread of your God, of any of these, for their corruption [is] in them; blemish [is] in them; they are not pleasing for you.`

²⁶וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁶And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²⁷שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃

²⁷`When ox or lamb or goat is born, and it hath been seven days under its dam, then from the eighth day and henceforth, it is pleasing for an offering, a fire-offering to Jehovah;

²⁸ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃

²⁸but an ox or sheep — it and its young one, ye do not slaughter in one day.

²⁹וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃

²⁹`And when ye sacrifice a sacrifice of thanksgiving to Jehovah, at your pleasure ye do sacrifice,

³⁰ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃

³⁰on that day it is eaten, ye do not leave of it till morning; I [am] Jehovah;

³¹ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃

³¹and ye have kept my commands, and have done them; I [am] Jehovah;

³²ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃

³²and ye do not pollute My holy name, and I have been hallowed in the midst of the sons of Israel; I [am] Jehovah, sanctifying you,

³³המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃

³³who am bringing you up out of the land of Egypt, to become your God; I [am] Jehovah.`