¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃

²`Speak unto the sons of Israel, and thou hast said unto them, When a man maketh a wonderful vow, by thy valuation the persons [are] Jehovah`s.

³והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃

³When thy valuation hath been of the male from a son of twenty years even unto a son of sixty years, then hath been thy valuation fifty shekels of silver by the shekel of the sanctuary.

⁴ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃

⁴And if it [is] a female — then hath thy valuation been thirty shekels;

⁵ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃

⁵and if from a son of five years even unto a son of twenty years — then hath thy valuation been of the male twenty shekels, and for the female, ten shekels;

⁶ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃

⁶and if from a son of a month even unto a son of five years — then hath thy valuation been of the male five shekels of silver, and for the female thy valuation [is] three shekels of silver;

⁷ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃

⁷and if from a son of sixty years and above — if a male, then hath thy valuation been fifteen shekels, and for a female, ten shekels.

⁸ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃

⁸`And if he is poorer than thy valuation, then he hath presented himself before the priest, and the priest hath valued him; according to that which the hand of him who is vowing doth reach doth the priest value him.

⁹ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃

⁹`And if [it is] a beast of which they bring near an offering to Jehovah, all that [one] giveth of it to Jehovah is holy;

¹⁰לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃

¹⁰he doth not change it nor exchange it, a good for a bad, or a bad for a good; and if he really change beast for beast, — then it hath been — it and its exchange is holy.

¹¹ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃

¹¹`And if [it is] any unclean beast of which they do not bring near an offering to Jehovah, then he hath presented the beast before the priest,

¹²והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃

¹²and the priest hath valued it; whether good or bad, according to thy valuation, O priest, so it is;

¹³ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃

¹³and if he really redeem it, then he hath added its fifth to thy valuation.

¹⁴ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃

¹⁴`And when a man sanctifieth his house, a holy thing to Jehovah, then hath the priest valued it, whether good or bad; as the priest doth value it so it standeth;

¹⁵ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃

¹⁵and if he who is sanctifying doth redeem his house, then he hath added a fifth of the money of thy valuation to it, and it hath become his.

¹⁶ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃

¹⁶`And if of the field of his possession a man sanctify to Jehovah, then hath thy valuation been according to its seed; a homer of barley-seed at fifty shekels of silver;

¹⁷אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃

¹⁷if from the year of the jubilee he sanctify his field, according to thy valuation it standeth;

¹⁸ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃

¹⁸and if after the jubilee he sanctify his field, then hath the priest reckoned to him the money according to the years which are left, unto the year of the jubilee, and it hath been abated from thy valuation.

¹⁹ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃

¹⁹`And if he really redeem the field — he who is sanctifying it — then he hath added a fifth of the money of thy valuation to it, and it hath been established to him;

²⁰ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃

²⁰and if he do not redeem the field, or if he hath sold the field to another man, it is not redeemed any more;

²¹והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃

²¹and the field hath been, in its going out in the jubilee, holy to Jehovah as a field which is devoted; to the priest is its possession.

²²ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃

²²`And if the field of his purchase (which [is] not of the fields of his possession) [one] sanctify to Jehovah —

²³וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃

²³then hath the priest reckoned to him the amount of thy valuation unto the year of jubilee, and he hath given thy valuation in that day — a holy thing to Jehovah;

²⁴בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃

²⁴in the year of the jubilee the field returneth to him from whom he bought it, to him whose [is] the possession of the land.

²⁵וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃

²⁵And all thy valuation is by the shekel of the sanctuary: twenty gerahs is the shekel.

²⁶אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃

²⁶`Only, a firstling which is Jehovah`s firstling among beasts — no man doth sanctify it, whether ox or sheep; it [is] Jehovah`s.

²⁷ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃

²⁷And if among the unclean beasts, then he hath ransomed [it] at thy valuation, and he hath added its fifth to it; and if it is not redeemed, then it hath been sold at thy valuation.

²⁸אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃

²⁸`Only, no devoted thing which a man devoteth to Jehovah, of all that he hath, of man, and beast, and of the field of his possession, is sold or redeemed; every devoted thing is most holy to Jehovah.

²⁹כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃

²⁹`No devoted thing, which is devoted of man, is ransomed, it is surely put to death.

³⁰וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃

³⁰And all tithe of the land, of the seed of the land, of the fruit of the tree, is Jehovah`s — holy to Jehovah.

³¹ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃

³¹`And if a man really redeem [any] of his tithe, its fifth he addeth to it.

³²וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃

³²`And all the tithe of the herd and of the flock — all that passeth by under the rod — the tenth is holy to Jehovah;

³³לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃

³³he enquireth not between good and bad, nor doth he change it; and if he really change it — then it hath been — it and its exchange is holy; it is not redeemed.`

³⁴אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃

³⁴These [are] the commands which Jehovah hath commanded Moses for the sons of Israel, in mount Sinai.