¹וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃

¹`And this [is] a law of the guilt-offering: it [is] most holy;

²במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃

²in the place where they slaughter the burnt-offering they do slaughter the guilt-offering, and its blood [one] doth sprinkle on the altar round about,

³ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃

³and all its fat he bringeth near out of it, the fat tail, and the fat which is covering the inwards,

⁴ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃

⁴and the two kidneys, and the fat which [is] on them, which [is] on the flanks, and the redundance above the liver (beside the kidneys he doth turn it aside);

⁵והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃

⁵and the priest hath made them a perfume on the altar, a fire-offering to Jehovah; it [is] a guilt-offering.

⁶כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃

⁶`Every male among the priests doth eat it; in the holy place it is eaten — it [is] most holy;

⁷כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃

⁷as [is] a sin-offering, so [is] a guilt-offering; one law [is] for them; the priest who maketh atonement by it — it is his.

⁸והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃

⁸`And the priest who is bringing near any man`s burnt-offering, the skin of the burnt-offering which he hath brought near, it is the priest`s, his own;

⁹וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃

⁹and every present which is baked in an oven, and every one done in a frying-pan, and on a girdel, [is] the priest`s who is bringing it near; it is his;

¹⁰וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃

¹⁰and every present, mixed with oil or dry, is for all the sons of Aaron — one as another.

¹¹וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃

¹¹`And this [is] a law of the sacrifice of the peace-offerings which [one] bringeth near to Jehovah:

¹²אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃

¹²if for a thank-offering he bring it near, then he hath brought near with the sacrifice of thank-offering unleavened cakes mixed with oil, and thin unleavened cakes anointed with oil, and of fried flour cakes mixed with oil;

¹³על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃

¹³besides the cakes, fermented bread he doth bring near [with] his offering, besides the sacrifice of thank-offering of his peace-offerings;

¹⁴והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃

¹⁴and he hath brought near out of it one of the whole offering — a heave-offering to Jehovah; to the priest who is sprinkling the blood of the peace-offerings — it is his;

¹⁵ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃

¹⁵as to the flesh of the sacrifice of the thank-offering of his peace-offerings, in the day of his offering it is eaten; he doth not leave of it till morning.

¹⁶ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃

¹⁶`And if the sacrifice of his offering [is] a vow or free-will offering, in the day of his bringing near his sacrifice it is eaten; and on the morrow also the remnant of it is eaten;

¹⁷והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃

¹⁷and the remnant of the flesh of the sacrifice on the third day with fire is burnt;

¹⁸ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃

¹⁸and if any of the flesh of the sacrifice of his peace-offerings be really eaten on the third day, it is not pleasing; for him who is bringing it near it is not reckoned; it is an abominable thing, and the person who is eating of it his iniquity doth bear.

¹⁹והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃

¹⁹`And the flesh which cometh against any unclean thing is not eaten; with fire it is burnt; as to the flesh, every clean one doth eat of the flesh;

²⁰והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²⁰and the person who eateth of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] Jehovah`s, and his uncleanness upon him, even that person hath been cut off from his people.

²¹ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²¹`And when a person cometh against any thing unclean, of the uncleanness of man, or of the uncleanness of beasts, or of any unclean teeming creature, and hath eaten of the flesh of the sacrifice of the peace-offerings which [are] Jehovah`s, even that person hath been cut off from his people.`

²²וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²²And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²³דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃

²³`Speak unto the sons of Israel, saying, Any fat of ox and sheep and goat ye do not eat;

²⁴וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃

²⁴and the fat of a carcase, and the fat of a torn thing is prepared for any work, but ye do certainly not eat it;

²⁵כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃

²⁵for whoever eateth the fat of the beast, of which [one] bringeth near a fire-offering to Jehovah, even the person who eateth hath been cut off from his people.

²⁶וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃

²⁶`And any blood ye do not eat in all your dwellings, of fowl, or of beast;

²⁷כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃

²⁷any person who eateth any blood, even that person hath been cut off from his people.`

²⁸וידבר יהוה אל משה לאמר׃

²⁸And Jehovah speaketh unto Moses, saying,

²⁹דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃

²⁹`Speak unto the sons of Israel, saying, He who is bringing near the sacrifice of his peace-offerings to Jehovah doth bring in his offering to Jehovah from the sacrifice of his peace-offerings;

³⁰ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃

³⁰his own hands do bring in the fire-offerings of Jehovah, the fat beside the breast, it he doth bring in with the breast, to wave it — a wave-offering before Jehovah.

³¹והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃

³¹`And the priest hath made perfume with the fat on the altar, and the breast hath been Aaron`s and his sons;

³²ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃

³²and the right leg ye do make a heave-offering to the priest of the sacrifices of your peace-offerings;

³³המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃

³³he of the sons of Aaron who is bringing near the blood of the peace-offerings, and the fat, his is the right leg for a portion.

³⁴כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃

³⁴`For the breast of the wave-offering, and the leg of the heave-offering, I have taken from the sons of Israel, from the sacrifices of their peace-offerings, and I give them to Aaron the priest, and to his sons, by a statute age-during, from the sons of Israel.`

³⁵זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃

³⁵This [is] the anointing of Aaron, and the anointing of his sons out of the fire-offerings of Jehovah, in the day he hath brought them near to act as priest to Jehovah,

³⁶אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃

³⁶which Jehovah hath commanded to give to them in the day of His anointing them, from the sons of Israel — a statute age-during to their generations.

³⁷זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃

³⁷This [is] the law for burnt-offering, for present, and for sin-offering, and for guilt-offering, and for consecrations, and for a sacrifice of the peace-offerings,

³⁸אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃

³⁸which Jehovah hath commanded Moses in Mount Sinai, in the day of his commanding the sons of Israel to bring near their offerings to Jehovah, in the wilderness of Sinai.