¹ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃

¹And having risen, the whole multitude of them did lead him to Pilate,

²ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃

²and began to accuse him, saying, `This one we found perverting the nation, and forbidding to give tribute to Caesar, saying himself to be Christ a king.`

³וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃

³And Pilate questioned him, saying, `Thou art the king of the Jews?` and he answering him, said, `Thou dost say [it].`

⁴ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃

⁴And Pilate said unto the chief priests, and the multitude, `I find no fault in this man;`

⁵והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃

⁵and they were the more urgent, saying — `He doth stir up the people, teaching throughout the whole of Judea — having begun from Galilee — unto this place.`

⁶ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃

⁶And Pilate having heard of Galilee, questioned if the man is a Galilean,

⁷וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃

⁷and having known that he is from the jurisdiction of Herod, he sent him back unto Herod, he being also in Jerusalem in those days.

⁸וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃

⁸And Herod having seen Jesus did rejoice exceedingly, for he was wishing for a long [time] to see him, because of hearing many things about him, and he was hoping some sign to see done by him,

⁹וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃

⁹and was questioning him in many words, and he answered him nothing.

¹⁰ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃

¹⁰And the chief priests and the scribes stood vehemently accusing him,

¹¹ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃

¹¹and Herod with his soldiers having set him at nought, and having mocked, having put around him gorgeous apparel, did send him back to Pilate,

¹²ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃

¹²and both Pilate and Herod became friends on that day with one another, for they were before at enmity between themselves.

¹³ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃

¹³And Pilate having called together the chief priests, and the rulers, and the people,

¹⁴ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃

¹⁴said unto them, `Ye brought to me this man as perverting the people, and lo, I before you having examined, found in this man no fault in those things ye bring forward against him;

¹⁵וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃

¹⁵no, nor yet Herod, for I sent you back unto him, and lo, nothing worthy of death is having been done by him;

¹⁶על כן איסרנו ואפטרנו׃

¹⁶having chastised, therefore, I will release him,`

¹⁷ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃

¹⁷for it was necessary for him to release to them one at every feast,

¹⁸ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃

¹⁸and they cried out — the whole multitude — saying, `Away with this one, and release to us Barabbas,`

¹⁹והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃

¹⁹who had been, because of a certain sedition made in the city, and murder, cast into prison.

²⁰ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃

²⁰Pilate again then — wishing to release Jesus — called to them,

²¹והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃

²¹but they were calling out, saying, `Crucify, crucify him.`

²²ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃

²²And he a third time said unto them, `Why, what evil did he? no cause of death did I find in him; having chastised him, then, I will release [him].`

²³ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃

²³And they were pressing with loud voices asking him to be crucified, and their voices, and those of the chief priests, were prevailing,

²⁴ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃

²⁴and Pilate gave judgment for their request being done,

²⁵ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃

²⁵and he released him who because of sedition and murder hath been cast into the prison, whom they were asking, and Jesus he gave up to their will.

²⁶וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃

²⁶And as they led him away, having taken hold on Simon, a certain Cyrenian, coming from the field, they put on him the cross, to bear [it] behind Jesus.

²⁷וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃

²⁷And there was following him a great multitude of the people, and of women, who also were beating themselves and lamenting him,

²⁸ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃

²⁸and Jesus having turned unto them, said, `Daughters of Jerusalem, weep not for me, but for yourselves weep ye, and for your children;

²⁹כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃

²⁹for, lo, days do come, in which they shall say, Happy the barren, and wombs that did not bare, and paps that did not give suck;

³⁰אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃

³⁰then they shall begin to say to the mountains, Fall on us, and to the hills, Cover us; —

³¹כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃

³¹for, if in the green tree they do these things — in the dry what may happen?`

³²וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃

³²And there were also others — two evil-doers — with him, to be put to death;

³³ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃

³³and when they came to the place that is called Skull, there they crucified him and the evil-doers, one on the right hand and one on the left.

³⁴ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃

³⁴And Jesus said, `Father, forgive them, for they have not known what they do;` and parting his garments they cast a lot.

³⁵והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃

³⁵And the people were standing, looking on, and the rulers also were sneering with them, saying, `Others he saved, let him save himself, if this be the Christ, the choice one of God.`

³⁶ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃

³⁶And mocking him also were the soldiers, coming near and offering vinegar to him,

³⁷ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃

³⁷and saying, `If thou be the king of the Jews, save thyself.`

³⁸וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃

³⁸And there was also a superscription written over him, in letters of Greek, and Roman, and Hebrew, `This is the King of the Jews.`

³⁹ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃

³⁹And one of the evil-doers who were hanged, was speaking evil of him, saying, `If thou be the Christ, save thyself and us.`

⁴⁰ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃

⁴⁰And the other answering, was rebuking him, saying, `Dost thou not even fear God, that thou art in the same judgment?

⁴¹והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃

⁴¹and we indeed righteously, for things worthy of what we did we receive back, but this one did nothing out of place;`

⁴²ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃

⁴²and he said to Jesus, `Remember me, lord, when thou mayest come in thy reign;`

⁴³ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃

⁴³and Jesus said to him, `Verily I say to thee, To-day with me thou shalt be in the paradise.`

⁴⁴ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃

⁴⁴And it was, as it were, the sixth hour, and darkness came over all the land till the ninth hour,

⁴⁵ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃

⁴⁵and the sun was darkened, and the vail of the sanctuary was rent in the midst,

⁴⁶ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃

⁴⁶and having cried with a loud voice, Jesus said, `Father, to Thy hands I commit my spirit;` and these things having said, he breathed forth the spirit.

⁴⁷וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃

⁴⁷And the centurion having seen what was done, did glorify God, saying, `Really this man was righteous;`

⁴⁸וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃

⁴⁸and all the multitudes who were come together to this sight, beholding the things that came to pass, smiting their breasts did turn back;

⁴⁹וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃

⁴⁹and all his acquaintances stood afar off, and women who did follow him from Galilee, beholding these things.

⁵⁰והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃

⁵⁰And lo, a man, by name Joseph, being a counsellor, a man good and righteous,

⁵¹אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃

⁵¹— he was not consenting to their counsel and deed — from Arimathea, a city of the Jews, who also himself was expecting the reign of God,

⁵²ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃

⁵²he, having gone near to Pilate, asked the body of Jesus,

⁵³ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃

⁵³and having taken it down, he wrapped it in fine linen, and placed it in a tomb hewn out, where no one was yet laid.

⁵⁴ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃

⁵⁴And the day was a preparation, and sabbath was approaching,

⁵⁵ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃

⁵⁵and the women also who have come with him out of Galilee having followed after, beheld the tomb, and how his body was placed,

⁵⁶ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃

⁵⁶and having turned back, they made ready spices and ointments, and on the sabbath, indeed, they rested, according to the command.