¹וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃

¹And Jesus, full of the Holy Spirit, turned back from the Jordan, and was brought in the Spirit to the wilderness,

²וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃

²forty days being tempted by the Devil, and he did not eat anything in those days, and they having been ended, he afterward hungered,

³ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃

³and the Devil said to him, `If Son thou art of God, speak to this stone that it may become bread.`

⁴ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃

⁴And Jesus answered him, saying, `It hath been written, that, not on bread only shall man live, but on every saying of God.`

⁵ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃

⁵And the Devil having brought him up to an high mountain, shewed to him all the kingdoms of the world in a moment of time,

⁶ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃

⁶and the Devil said to him, `To thee I will give all this authority, and their glory, because to me it hath been delivered, and to whomsoever I will, I do give it;

⁷ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃

⁷thou, then, if thou mayest bow before me — all shall be thine.`

⁸ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃

⁸And Jesus answering him said, `Get thee behind me, Adversary, for it hath been written, Thou shalt bow before the Lord thy God, and Him only thou shalt serve.`

⁹ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃

⁹And he brought him to Jerusalem, and set him on the pinnacle of the temple, and said to him, `If the Son thou art of God, cast thyself down hence,

¹⁰כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃

¹⁰for it hath been written — To His messengers He will give charge concerning thee, to guard over thee,

¹¹וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃

¹¹and — On hands they shall bear thee up, lest at any time thou mayest dash against a stone thy foot.`

¹²ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃

¹²And Jesus answering said to him — `It hath been said, Thou shalt not tempt the Lord thy God.`

¹³וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃

¹³And having ended all temptation, the Devil departed from him till a convenient season.

¹⁴וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃

¹⁴And Jesus turned back in the power of the Spirit to Galilee, and a fame went forth through all the region round about concerning him,

¹⁵והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃

¹⁵and he was teaching in their synagogues, being glorified by all.

¹⁶ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃

¹⁶And he came to Nazareth, where he hath been brought up, and he went in, according to his custom, on the sabbath-day, to the synagogue, and stood up to read;

¹⁷ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃

¹⁷and there was given over to him a roll of Isaiah the prophet, and having unfolded the roll, he found the place where it hath been written:

¹⁸רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃

¹⁸`The Spirit of the Lord [is] upon me, Because He did anoint me; To proclaim good news to the poor, Sent me to heal the broken of heart, To proclaim to captives deliverance, And to blind receiving of sight, To send away the bruised with deliverance,

¹⁹שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃

¹⁹To proclaim the acceptable year of the Lord.`

²⁰ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃

²⁰And having folded the roll, having given [it] back to the officer, he sat down, and the eyes of all in the synagogue were gazing on him.

²¹ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃

²¹And he began to say unto them — `To-day hath this writing been fulfilled in your ears;`

²²וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃

²²and all were bearing testimony to him, and were wondering at the gracious words that are coming forth out of his mouth, and they said, `Is not this the son of Joseph?`

²³ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃

²³And he said unto them, `Certainly ye will say to me this simile, Physician, heal thyself; as great things as we heard done in Capernaum, do also here in thy country;`

²⁴ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃

²⁴and he said, `Verily I say to you — No prophet is accepted in his own country;

²⁵ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃

²⁵and of a truth I say to you, Many widows were in the days of Elijah, in Israel, when the heaven was shut for three years and six months, when great famine came on all the land,

²⁶ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃

²⁶and unto none of them was Elijah sent, but — to Sarepta of Sidon, unto a woman, a widow;

²⁷ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃

²⁷and many lepers were in the time of Elisha the prophet, in Israel, and none of them was cleansed, but — Naaman the Syrian.`

²⁸וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃

²⁸And all in the synagogue were filled with wrath, hearing these things,

²⁹ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃

²⁹and having risen, they put him forth without the city, and brought him unto the brow of the hill on which their city had been built — to cast him down headlong,

³⁰אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃

³⁰and he, having gone through the midst of them, went away.

³¹וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃

³¹And he came down to Capernaum, a city of Galilee, and was teaching them on the sabbaths,

³²וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃

³²and they were astonished at his teaching, because his word was with authority.

³³ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃

³³And in the synagogue was a man, having a spirit of an unclean demon, and he cried out with a great voice,

³⁴אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃

³⁴saying, `Away, what — to us and to thee, Jesus, O Nazarene? thou didst come to destroy us; I have known thee who thou art — the Holy One of God.`

³⁵ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃

³⁵And Jesus did rebuke him, saying, `Be silenced, and come forth out of him;` and the demon having cast him into the midst, came forth from him, having hurt him nought;

³⁶ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃

³⁶and amazement came upon all, and they were speaking together, with one another, saying, `What [is] this word, that with authority and power he doth command the unclean spirits, and they come forth?`

³⁷ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃

³⁷and there was going forth a fame concerning him to every place of the region round about.

³⁸ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃

³⁸And having risen out of the synagogue, he entered into the house of Simon, and the mother-in-law of Simon was pressed with a great fever, and they did ask him about her,

³⁹ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃

³⁹and having stood over her, he rebuked the fever, and it left her, and presently, having risen, she was ministering to them.

⁴⁰וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃

⁴⁰And at the setting of the sun, all, as many as had any ailing with manifold sicknesses, brought them unto him, and he on each one of them [his] hands having put, did heal them.

⁴¹וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃

⁴¹And demons also were coming forth from many, crying out and saying — `Thou art the Christ, the Son of God;` and rebuking, he did not suffer them to speak, because they knew him to be the Christ.

⁴²ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃

⁴²And day having come, having gone forth, he went on to a desert place, and the multitudes were seeking him, and they came unto him, and were staying him — not to go on from them,

⁴³ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃

⁴³and he said unto them — `Also to the other cities it behoveth me to proclaim good news of the reign of God, because for this I have been sent;`

⁴⁴ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃

⁴⁴and he was preaching in the synagogues of Galilee.