¹ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃

¹And as he is going forth out of the temple, one of his disciples saith to him, `Teacher, see! what stones! and what buildings!`

²ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃

²and Jesus answering said to him, `Seest thou these great buildings? there may not be left a stone upon a stone, that may not be thrown down.`

³וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃

³And as he is sitting at the mount of the Olives, over-against the temple, Peter, and James, and John, and Andrew, were questioning him by himself,

⁴אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃

⁴`Tell us when these things shall be? and what [is] the sign when all these may be about to be fulfilled?`

⁵ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃

⁵And Jesus answering them, began to say, `Take heed lest any one may lead you astray,

⁶כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃

⁶for many shall come in my name, saying — I am [he], and many they shall lead astray;

⁷ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃

⁷and when ye may hear of wars and reports of wars, be not troubled, for these behove to be, but the end [is] not yet;

⁸כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃

⁸for nation shall rise against nation, and kingdom against kingdom, and there shall be earthquakes in divers places, and there shall be famines and troubles; beginnings of sorrows [are] these.

⁹אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃

⁹`And take ye heed to yourselves, for they shall deliver you up to sanhedrims, and to synagogues, ye shall be beaten, and before governors and kings ye shall be set for my sake, for a testimony to them;

¹⁰והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃

¹⁰and to all the nations it behoveth first that the good news be proclaimed.

¹¹וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃

¹¹`And when they may lead you, delivering up, be not anxious beforehand what ye may speak, nor premeditate, but whatever may be given to you in that hour, that speak ye, for it is not ye who are speaking, but the Holy Spirit.

¹²ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃

¹²`And brother shall deliver up brother to death, and father child, and children shall rise up against parents, and shall put them to death,

¹³והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃

¹³and ye shall be hated by all because of my name, but he who hath endured to the end — he shall be saved.

¹⁴וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃

¹⁴`And when ye may see the abomination of the desolation, that was spoken of by Daniel the prophet, standing where it ought not, (whoever is reading let him understand), then those in Judea, let them flee to the mountains;

¹⁵ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃

¹⁵and he upon the house-top, let him not come down to the house, nor come in to take anything out of his house;

¹⁶ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃

¹⁶and he who is in the field, let him not turn to the things behind, to take up his garment.

¹⁷ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃

¹⁷`And wo to those with child, and to those giving suck, in those days;

¹⁸אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃

¹⁸and pray ye that your flight may not be in winter,

¹⁹כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃

¹⁹for those days shall be tribulation, such as hath not been from the beginning of the creation that God created, till now, and may not be;

²⁰ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃

²⁰and if the Lord did not shorten the days, no flesh had been saved; but because of the chosen, whom He did choose to Himself, He did shorten the days.

²¹ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃

²¹`And then, if any may say to you, Lo, here [is] the Christ, or, Lo, there, ye may not believe;

²²כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃

²²for there shall rise false Christs and false prophets, and they shall give signs and wonders, to seduce, if possible, also the chosen;

²³ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃

²³and ye, take heed; lo, I have foretold you all things.

²⁴והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃

²⁴`But in those days, after that tribulation, the sun shall be darkened, and the moon shall not give her light,

²⁵והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃

²⁵and the stars of the heaven shall be falling, and the powers that are in the heavens shall be shaken.

²⁶ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃

²⁶`And then they shall see the Son of Man coming in clouds with much power and glory,

²⁷ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃

²⁷and then he shall send his messengers, and gather together his chosen from the four winds, from the end of the earth unto the end of heaven.

²⁸למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃

²⁸`And from the fig-tree learn ye the simile: when the branch may already become tender, and may put forth the leaves, ye know that nigh is the summer;

²⁹כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃

²⁹so ye, also, when these ye may see coming to pass, ye know that it is nigh, at the doors.

³⁰אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃

³⁰Verily I say to you, that this generation may not pass away till all these things may come to pass;

³¹השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃

³¹the heaven and the earth shall pass away, but my words shall not pass away.

³²אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃

³²`And concerning that day and the hour no one hath known — not even the messengers who are in the heaven, not even the Son — except the Father.

³³ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃

³³Take heed, watch and pray, for ye have not known when the time is;

³⁴והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃

³⁴as a man who is gone abroad, having left his house, and given to his servants the authority, and to each one his work, did command also the porter that he may watch;

³⁵לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃

³⁵watch ye, therefore, for ye have not known when the lord of the house doth come, at even, or at midnight, or at cock-crowing, or at the morning;

³⁶פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃

³⁶lest, having come suddenly, he may find you sleeping;

³⁷ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃

³⁷and what I say to you, I say to all, Watch.`