¹וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃

¹And having gone to the boat, he passed over, and came to his own city,

²והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃

²and lo, they were bringing to him a paralytic, laid upon a couch, and Jesus having seen their faith, said to the paralytic, `Be of good courage, child, thy sins have been forgiven thee.`

³והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃

³And lo, certain of the scribes said within themselves, `This one doth speak evil.`

⁴וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃

⁴And Jesus, having known their thoughts, said, `Why think ye evil in your hearts?

⁵כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃

⁵for which is easier? to say, The sins have been forgiven to thee; or to say, Rise, and walk?

⁶אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃

⁶`But, that ye may know that the Son of Man hath power upon the earth to forgive sins — (then saith he to the paralytic) — having risen, take up thy couch, and go to thy house.`

⁷ויקם וילך לביתו׃

⁷And he, having risen, went to his house,

⁸והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃

⁸and the multitudes having seen, wondered, and glorified God, who did give such power to men.

⁹ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃

⁹And Jesus passing by thence, saw a man sitting at the tax-office, named Matthew, and saith to him, `Be following me,` and he, having risen, did follow him.

¹⁰ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃

¹⁰And it came to pass, he reclining (at meat) in the house, that lo, many tax-gatherers and sinners having come, were lying (at meat) with Jesus and his disciples,

¹¹ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃

¹¹and the Pharisees having seen, said to his disciples, `Wherefore with the tax-gatherers and sinners doth your teacher eat?`

¹²וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃

¹²And Jesus having heard, said to them, `They who are whole have no need of a physician, but they who are ill;

¹³ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃

¹³but having gone, learn ye what is, Kindness I will, and not sacrifice, for I did not come to call righteous men, but sinners, to reformation.`

¹⁴ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃

¹⁴Then come to him do the disciples of John, saying, `Wherefore do we and the Pharisees fast much, and thy disciples fast not?`

¹⁵ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃

¹⁵And Jesus said to them, `Can the sons of the bride-chamber mourn, so long as the bridegroom is with them? but days shall come when the bridegroom may be taken from them, and then they shall fast.

¹⁶אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃

¹⁶`And no one doth put a patch of undressed cloth on an old garment, for its filling up doth take from the garment, and a worse rent is made.

¹⁷ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃

¹⁷`Nor do they put new wine into old skins, and if not — the skins burst, and the wine doth run out, and the skins are destroyed, but they put new wine into new skins, and both are preserved together.`

¹⁸ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃

¹⁸While he is speaking these things to them, lo, a ruler having come, was bowing to him, saying that `My daughter just now died, but, having come, lay thy hand upon her, and she shall live.`

¹⁹ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃

¹⁹And Jesus having risen, did follow him, also his disciples,

²⁰והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃

²⁰and lo, a woman having an issue of blood twelve years, having come to him behind, did touch the fringe of his garments,

²¹כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃

²¹for she said within herself, `If only I may touch his garment, I shall be saved.`

²²ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃

²²And Jesus having turned about, and having seen her, said, `Be of good courage, daughter, thy faith hath saved thee,` and the woman was saved from that hour.

²³ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃

²³And Jesus having come to the house of the ruler, and having seen the minstrels and the multitude making tumult,

²⁴סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃

²⁴he saith to them, `Withdraw, for the damsel did not die, but doth sleep,` and they were deriding him;

²⁵ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃

²⁵but, when the multitude was put forth, having gone in, he took hold of her hand, and the damsel arose,

²⁶ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃

²⁶and the fame of this went forth to all the land.

²⁷ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃

²⁷And Jesus passing on thence, two blind men followed him, calling and saying, `Deal kindly with us, Son of David.`

²⁸וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃

²⁸And he having come to the house, the blind men came to him, and Jesus saith to them, `Believe ye that I am able to do this?` They say to him, `Yes, sir.`

²⁹ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃

²⁹Then touched he their eyes, saying, `According to your faith let it be to you,`

³⁰ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃

³⁰and their eyes were opened, and Jesus strictly charged them, saying, `See, let no one know;`

³¹והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃

³¹but they, having gone forth, did spread his fame in all that land.

³²המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃

³²And as they are coming forth, lo, they brought to him a man dumb, a demoniac,

³³וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃

³³and the demon having been cast out, the dumb spake, and the multitude did wonder, saying that `It was never so seen in Israel:`

³⁴והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃

³⁴but the Pharisees said, `By the ruler of the demons he doth cast out the demons.`

³⁵ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃

³⁵And Jesus was going up and down all the cities and the villages, teaching in their synagogues, and proclaiming the good news of the reign, and healing every sickness and every malady among the people.

³⁶ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃

³⁶And having seen the multitudes, he was moved with compassion for them, that they were faint and cast aside, as sheep not having a shepherd,

³⁷אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃

³⁷then saith he to his disciples, `The harvest indeed [is] abundant, but the workmen few;

³⁸לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃

³⁸beseech ye therefore the Lord of the harvest, that he may put forth workmen to His harvest.`