¹וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃

¹And Balaam seeth that [it is] good in the eyes of Jehovah to bless Israel, and he hath not gone as time by time to meet enchantments, and he setteth towards the wilderness his face;

²וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃

²and Balaam lifteth up his eyes, and seeth Israel tabernacling, by its tribes, and the Spirit of God is upon him,

³וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃

³and he taketh up his simile, and saith: `An affirmation of Balaam son of Beor — And an affirmation of the man whose eyes are shut —

⁴נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃

⁴An affirmation of him who is hearing sayings of God — Who a vision of the Almighty seeth, Falling — and eyes uncovered:

⁵מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃

⁵How good have been thy tents, O Jacob, Thy tabernacles, O Israel;

⁶כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃

⁶As valleys they have been stretched out, As gardens by a river; As aloes Jehovah hath planted, As cedars by waters;

⁷יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃

⁷He maketh water flow from his buckets, And his seed [is] in many waters; And higher than Agag [is] his king, And exalted is his kingdom.

⁸אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃

⁸God is bringing him out of Egypt; As the swiftness of a Reem is to him, He eateth up nations his adversaries, And their bones he breaketh, And [with] his arrows he smiteth,

⁹כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃

⁹He hath bent, he hath lain down as a lion, And as a lioness: who doth raise him up? He who is blessing thee [is] blessed, And he who is cursing thee [is] cursed.`

¹⁰ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃

¹⁰And the anger of Balak burneth against Balaam, and he striketh his hands; and Balak saith unto Balaam, `To pierce mine enemies I called thee, and lo, thou hast certainly blessed — these three times;

¹¹ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃

¹¹and now, flee for thyself unto thy place; I have said, I do greatly honour thee, and lo, Jehovah hath kept thee back from honour.`

¹²ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃

¹²And Balaam saith unto Balak, `Did I not also unto thy messengers whom thou hast sent unto me, speak, saying,

¹³אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃

¹³If Balak doth give to me the fulness of his house of silver and gold, I am not able to pass over the command of Jehovah, to do good or evil of mine own heart — that which Jehovah speaketh — it I speak?

¹⁴ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃

¹⁴and, now, lo, I am going to my people; come, I counsel thee [concerning] that which this people doth to thy people, in the latter end of the days.`

¹⁵וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃

¹⁵And he taketh up his simile, and saith: `An affirmation of Balaam son of Beor — And an affirmation of the man whose eyes [are] shut —

¹⁶נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃

¹⁶An affirmation of him who is hearing sayings of God — And knowing knowledge of the Most High; A vision of the Almighty he seeth, Falling — and eyes uncovered:

¹⁷אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃

¹⁷I see it, but not now; I behold it, but not near; A star hath proceeded from Jacob, And a sceptre hath risen from Israel, And hath smitten corners of Moab, And hath destroyed all sons of Sheth.

¹⁸והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃

¹⁸And Edom hath been a possession, And Seir hath been a possession, [for] its enemies, And Israel is doing valiantly;

¹⁹וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃

¹⁹And [one] doth rule out of Jacob, And hath destroyed a remnant from Ar.`

²⁰וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃

²⁰And he seeth Amalek, and taketh up his simile, and saith: `A beginning of the Goyim [is] Amalek; And his latter end — for ever he perisheth.`

²¹וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃

²¹And he seeth the Kenite, and taketh up his simile, and saith: `Enduring [is] thy dwelling, And setting in a rock thy nest,

²²כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃

²²But the Kenite is for a burning; Till when doth Asshur keep thee captive?`

²³וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃

²³And he taketh up his simile, and saith: `Alas! who doth live when God doth this?

²⁴וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃

²⁴And — ships [are] from the side of Chittim, And they have humbled Asshur, And they have humbled Eber, And it also for ever is perishing.`

²⁵ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃

²⁵And Balaam riseth, and goeth, and turneth back to his place, and Balak also hath gone on his way.