¹למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃

¹To the Overseer. — By David. A fool hath said in his heart, `God is not;` They have done corruptly, They have done abominable actions, There is not a doer of good.

²יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃

²Jehovah from the heavens Hath looked on the sons of men, To see if there is a wise one — seeking God.

³הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃

³The whole have turned aside, Together they have been filthy: There is not a doer of good, not even one.

⁴הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃

⁴Have all working iniquity not known? Those consuming my people have eaten bread, Jehovah they have not called.

⁵שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃

⁵There they have feared a fear, For God [is] in the generation of the righteous.

⁶עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃

⁶The counsel of the poor ye cause to stink, Because Jehovah [is] his refuge.

⁷מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃

⁷`Who doth give from Zion the salvation of Israel? When Jehovah doth turn back [To] a captivity of His people, Jacob doth rejoice — Israel is glad!