¹למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃

¹Why have nations tumultuously assembled? And do peoples meditate vanity?

²יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃

²Station themselves do kings of the earth, And princes have been united together, Against Jehovah, and against His Messiah:

³ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃

³`Let us draw off Their cords, And cast from us Their thick bands.`

⁴יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃

⁴He who is sitting in the heavens doth laugh, The Lord doth mock at them.

⁵אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃

⁵Then doth He speak unto them in His anger, And in His wrath He doth trouble them:

⁶ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃

⁶`And I — I have anointed My King, Upon Zion — My holy hill.`

⁷אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃

⁷I declare concerning a statute: Jehovah said unto me, `My Son Thou [art], I to-day have brought thee forth.

⁸שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃

⁸Ask of Me and I give nations — thy inheritance, And thy possession — the ends of earth.

⁹תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃

⁹Thou dost rule them with a sceptre of iron, As a vessel of a potter Thou dost crush them.`

¹⁰ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃

¹⁰And now, O kings, act wisely, Be instructed, O judges of earth,

¹¹עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃

¹¹Serve ye Jehovah with fear, And rejoice with trembling.

¹²נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃

¹²Kiss the Chosen One, lest He be angry, And ye lose the way, When His anger burneth but a little, O the happiness of all trusting in Him!