¹מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃

¹A Psalm of Asaph. The God of gods — Jehovah — hath spoken, And He calleth to the earth From the rising of the sun unto its going in.

²מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃

²From Zion, the perfection of beauty, God shone.

³יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃

³Our God cometh, and is not silent, Fire before Him doth devour, And round about him it hath been very tempestuous.

⁴יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃

⁴He doth call unto the heavens from above, And unto the earth, to judge His people.

⁵אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃

⁵Gather ye to Me My saints, Making covenant with Me over a sacrifice.

⁶ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃

⁶And the heavens declare His righteousness, For God Himself [is] judge. Selah.

⁷שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃

⁷Hear, O My people, and I speak, O Israel, and I testify against thee, God, thy God [am] I.

⁸לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃

⁸Not for thy sacrifices do I reprove thee, Yea, thy burnt-offerings [Are] before Me continually.

⁹לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃

⁹I take not from thy house a bullock, From thy folds he goats.

¹⁰כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃

¹⁰For Mine [is] every beast of the forest, The cattle on the hills of oxen.

¹¹ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃

¹¹I have known every fowl of the mountains, And the wild beast of the field [is] with Me.

¹²אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃

¹²If I am hungry I tell not to thee, For Mine [is] the world and its fulness.

¹³האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃

¹³Do I eat the flesh of bulls, And drink the blood of he-goats?

¹⁴זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃

¹⁴Sacrifice to God confession, And complete to the Most High thy vows.

¹⁵וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃

¹⁵And call Me in a day of adversity, I deliver thee, and thou honourest Me.

¹⁶ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃

¹⁶And to the wicked hath God said: What to thee — to recount My statutes? That thou liftest up My covenant on thy mouth?

¹⁷ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃

¹⁷Yea, thou hast hated instruction, And dost cast My words behind thee.

¹⁸אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃

¹⁸If thou hast seen a thief, Then thou art pleased with him, And with adulterers [is] thy portion.

¹⁹פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃

¹⁹Thy mouth thou hast sent forth with evil, And thy tongue joineth deceit together,

²⁰תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃

²⁰Thou sittest, against thy brother thou speakest, Against a son of thy mother givest slander.

²¹אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃

²¹These thou didst, and I kept silent, Thou hast thought that I am like thee, I reprove thee, and set in array before thine eyes.

²²בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃

²²Understand this, I pray you, Ye who are forgetting God, Lest I tear, and there is no deliverer.

²³זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃

²³He who is sacrificing praise honoureth Me, As to him who maketh a way, I cause him to look on the salvation of God!