¹למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃

¹To the Overseer. — An instruction, by David, in the coming in of Doeg the Edomite, and he declareth to Saul, and saith to him, `David came in unto the house of Ahimelech.` What, boasteth thou in evil, O mighty one? The kindness of God [is] all the day.

²הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃

²Mischiefs doth thy tongue devise, Like a sharp razor, working deceit.

³אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃

³Thou hast loved evil rather than good, Lying, than speaking righteousness. Selah.

⁴אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃

⁴Thou hast loved all devouring words, O thou deceitful tongue.

⁵גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃

⁵Also — God doth break thee down for ever, Taketh thee, and pulleth thee out of the tent, And He hath uprooted thee Out of the land of the living. Selah.

⁶ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃

⁶And the righteous see, And fear, and laugh at him.

⁷הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃

⁷`Lo, the man who maketh not God his strong place, And trusteth in the abundance of his riches, He is strong in his mischiefs.`

⁸ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃

⁸And I, as a green olive in the house of God, I have trusted in the kindness of God, To the age and for ever,

⁹אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃

⁹I thank Thee to the age, because Thou hast done [it], And I wait [on] Thy name for [it is] good before Thy saints!