¹פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃

¹Paul, a servant of Jesus Christ, a called apostle, having been separated to the good news of God —

²אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃

²which He announced before through His prophets in holy writings —

³על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃

³concerning His Son, (who is come of the seed of David according to the flesh,

⁴אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃

⁴who is marked out Son of God in power, according to the Spirit of sanctification, by the rising again from the dead,) Jesus Christ our Lord;

⁵אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃

⁵through whom we did receive grace and apostleship, for obedience of faith among all the nations, in behalf of his name;

⁶אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃

⁶among whom are also ye, the called of Jesus Christ;

⁷לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃

⁷to all who are in Rome, beloved of God, called saints; Grace to you, and peace, from God our Father, and [from] the Lord Jesus Christ!

⁸בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃

⁸first, indeed, I thank my God through Jesus Christ for you all, that your faith is proclaimed in the whole world;

⁹כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃

⁹for God is my witness, whom I serve in my spirit in the good news of His Son, how unceasingly I make mention of you,

¹⁰בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃

¹⁰always in my prayers beseeching, if by any means now at length I shall have a prosperous journey, by the will of God, to come unto you,

¹¹כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃

¹¹for I long to see you, that I may impart to you some spiritual gift, that ye may be established;

¹²והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃

¹²and that is, that I may be comforted together among you, through the faith in one another, both yours and mine.

¹³ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃

¹³And I do not wish you to be ignorant, brethren, that many times I did purpose to come unto you — and was hindered till the present time — that some fruit I might have also among you, even as also among the other nations.

¹⁴מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃

¹⁴Both to Greeks and to foreigners, both to wise and to thoughtless, I am a debtor,

¹⁵לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃

¹⁵so, as much as in me is, I am ready also to you who [are] in Rome to proclaim good news,

¹⁶כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃

¹⁶for I am not ashamed of the good news of the Christ, for it is the power of God to salvation to every one who is believing, both to Jew first, and to Greek.

¹⁷כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃

¹⁷For the righteousness of God in it is revealed from faith to faith, according as it hath been written, `And the righteous one by faith shall live,`

¹⁸כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃

¹⁸for revealed is the wrath of God from heaven upon all impiety and unrighteousness of men, holding down the truth in unrighteousness.

¹⁹יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃

¹⁹Because that which is known of God is manifest among them, for God did manifest [it] to them,

²⁰כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃

²⁰for the invisible things of Him from the creation of the world, by the things made being understood, are plainly seen, both His eternal power and Godhead — to their being inexcusable;

²¹יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃

²¹because, having known God they did not glorify [Him] as God, nor gave thanks, but were made vain in their reasonings, and their unintelligent heart was darkened,

²²ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃

²²professing to be wise, they were made fools,

²³וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃

²³and changed the glory of the incorruptible God into the likeness of an image of corruptible man, and of fowls, and of quadrupeds, and of reptiles.

²⁴על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃

²⁴Wherefore also God did give them up, in the desires of their hearts, to uncleanness, to dishonour their bodies among themselves;

²⁵אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃

²⁵who did change the truth of God into a falsehood, and did honour and serve the creature rather than the Creator, who is blessed to the ages. Amen.

²⁶בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃

²⁶Because of this did God give them up to dishonourable affections, for even their females did change the natural use into that against nature;

²⁷וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃

²⁷and in like manner also the males having left the natural use of the female, did burn in their longing toward one another; males with males working shame, and the recompense of their error that was fit, in themselves receiving.

²⁸וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃

²⁸And, according as they did not approve of having God in knowledge, God gave them up to a disapproved mind, to do the things not seemly;

²⁹וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃

²⁹having been filled with all unrighteousness, whoredom, wickedness, covetousness, malice; full of envy, murder, strife, deceit, evil dispositions; whisperers,

³⁰הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃

³⁰evil-speakers, God-haters, insulting, proud, boasters, inventors of evil things, disobedient to parents,

³¹נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃

³¹unintelligent, faithless, without natural affection, implacable, unmerciful;

³²יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃

³²who the righteous judgment of God having known — that those practising such things are worthy of death — not only do them, but also have delight with those practising them.