¹על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

¹There is, then, now no condemnation to those in Christ Jesus, who walk not according to the flesh, but according to the Spirit;

²כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃

²for the law of the Spirit of the life in Christ Jesus did set me free from the law of the sin and of the death;

³כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃

³for what the law was not able to do, in that it was weak through the flesh, God, His own Son having sent in the likeness of sinful flesh, and for sin, did condemn the sin in the flesh,

⁴למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃

⁴that the righteousness of the law may be fulfilled in us, who do not walk according to the flesh, but according to the Spirit.

⁵כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃

⁵For those who are according to the flesh, the things of the flesh do mind; and those according to the Spirit, the things of the Spirit;

⁶כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃

⁶for the mind of the flesh [is] death, and the mind of the Spirit — life and peace;

⁷יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃

⁷because the mind of the flesh [is] enmity to God, for to the law of God it doth not subject itself,

⁸ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃

⁸for neither is it able; and those who are in the flesh are not able to please God.

⁹ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃

⁹And ye are not in the flesh, but in the Spirit, if indeed the Spirit of God doth dwell in you; and if any one hath not the Spirit of Christ — this one is not His;

¹⁰ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃

¹⁰and if Christ [is] in you, the body, indeed, [is] dead because of sin, and the Spirit [is] life because of righteousness,

¹¹ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃

¹¹and if the Spirit of Him who did raise up Jesus out of the dead doth dwell in you, He who did raise up the Christ out of the dead shall quicken also your dying bodies, through His Spirit dwelling in you.

¹²לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃

¹²So, then, brethren, we are debtors, not to the flesh, to live according to the flesh;

¹³כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃

¹³for if according to the flesh ye do live, ye are about to die; and if, by the Spirit, the deeds of the body ye put to death, ye shall live;

¹⁴כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃

¹⁴for as many as are led by the Spirit of God, these are the sons of God;

¹⁵כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃

¹⁵for ye did not receive a spirit of bondage again for fear, but ye did receive a spirit of adoption in which we cry, `Abba — Father.`

¹⁶והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃

¹⁶The Spirit himself doth testify with our spirit, that we are children of God;

¹⁷ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃

¹⁷and if children, also heirs, heirs, indeed, of God, and heirs together of Christ — if, indeed, we suffer together, that we may also be glorified together.

¹⁸כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃

¹⁸For I reckon that the sufferings of the present time [are] not worthy [to be compared] with the glory about to be revealed in us;

¹⁹כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃

¹⁹for the earnest looking out of the creation doth expect the revelation of the sons of God;

²⁰כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃

²⁰for to vanity was the creation made subject — not of its will, but because of Him who did subject [it] — in hope,

²¹אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃

²¹that also the creation itself shall be set free from the servitude of the corruption to the liberty of the glory of the children of God;

²²כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃

²²for we have known that all the creation doth groan together, and doth travail in pain together till now.

²³ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃

²³And not only [so], but also we ourselves, having the first-fruit of the Spirit, we also ourselves in ourselves do groan, adoption expecting — the redemption of our body;

²⁴כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃

²⁴for in hope we were saved, and hope beheld is not hope; for what any one doth behold, why also doth he hope for [it]?

²⁵אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃

²⁵and if what we do not behold we hope for, through continuance we expect [it].

²⁶וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃

²⁶And, in like manner also, the Spirit doth help our weaknesses; for, what we may pray for, as it behoveth [us], we have not known, but the Spirit himself doth make intercession for us with groanings unutterable,

²⁷והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃

²⁷and He who is searching the hearts hath known what [is] the mind of the Spirit, because according to God he doth intercede for saints.

²⁸והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃

²⁸And we have known that to those loving God all things do work together for good, to those who are called according to purpose;

²⁹כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃

²⁹because whom He did foreknow, He also did fore-appoint, conformed to the image of His Son, that he might be first-born among many brethren;

³⁰ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃

³⁰and whom He did fore-appoint, these also He did call; and whom He did call, these also He declared righteous; and whom He declared righteous, these also He did glorify.

³¹ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃

³¹What, then, shall we say unto these things? if God [is] for us, who [is] against us?

³²אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃

³²He who indeed His own Son did not spare, but for us all did deliver him up, how shall He not also with him the all things grant to us?

³³מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃

³³Who shall lay a charge against the choice ones of God? God [is] He that is declaring righteous,

³⁴ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃

³⁴who [is] he that is condemning? Christ [is] He that died, yea, rather also, was raised up; who is also on the right hand of God — who also doth intercede for us.

³⁵מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃

³⁵Who shall separate us from the love of the Christ? tribulation, or distress, or persecution, or famine, or nakedness, or peril, or sword?

³⁶ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃

³⁶(according as it hath been written — `For Thy sake we are put to death all the day long, we were reckoned as sheep of slaughter,`)

³⁷אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃

³⁷but in all these we more than conquer, through him who loved us;

³⁸ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃

³⁸for I am persuaded that neither death, nor life, nor messengers, nor principalities, nor powers, nor things present,

³⁹לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃

³⁹nor things about to be, nor height, nor depth, nor any other created thing, shall be able to separate us from the love of god, that [is] in Christ Jesus our Lord.