1וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃
1And Hiram king of Tyre sent messengers to David, and cedar-trees, and masons, and carpenters, to build him a house.
2וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃
2And David perceived that Jehovah had established him king over Israel; for his kingdom was exalted on high, for his people Israel's sake.
3ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃
3And David took more wives at Jerusalem; and David begat more sons and daughters.
4ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃
4And these are the names of the children whom he had in Jerusalem: Shammua, and Shobab, Nathan, and Solomon,
5ויבחר ואלישוע ואלפלט׃
5and Ibhar, and Elishua, and Elpelet,
6ונגה ונפג ויפיע׃
6and Nogah, and Nepheg, and Japhia,
7ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃
7and Elishama, and Beeliada, and Eliphelet.
8וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃
8And when the Philistines heard that David was anointed king over all Israel, all the Philistines went up to seek David: and David heard of it, and went out against them.
9ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃
9Now the Philistines had come and made a raid in the valley of Rephaim.
10וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃
10And David inquired of God, saying, Shall I go up against the Philistines? and wilt thou deliver them into my hand? And Jehovah said unto him, Go up; for I will deliver them into thy hand.
11ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃
11So they came up to Baal-perazim, and David smote them there; and David said, God hath broken mine enemies by my hand, like the breach of waters. Therefore they called the name of that place Baal-perazim.
12ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃
12And they left their gods there; and David gave commandment, and they were burned with fire.
13ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃
13And the Philistines yet again made a raid in the valley.
14וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃
14And David inquired again of God; and God said unto him, Thou shalt not go up after them: turn away from them, and come upon them over against the mulberry-trees.
15ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃
15And it shall be, when thou hearest the sound of marching in the tops of the mulberry-trees, that then thou shalt go out to battle; for God is gone out before thee to smite the host of the Philistines.
16ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃
16And David did as God commanded him: and they smote the host of the Philistines from Gibeon even to Gezer.
17ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃
17And the fame of David went out into all lands; and Jehovah brought the fear of him upon all nations.