1ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃
1Wherefore when we could no longer forbear, we thought it good to be left behind at Athens alone;
2ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃
2and sent Timothy, our brother and God's minister in the gospel of Christ, to establish you, and to comfort [you] concerning your faith;
3שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃
3that no man be moved by these afflictions; for yourselves know that hereunto we are appointed.
4הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃
4For verily, when we were with you, we told you beforehand that we are to suffer affliction; even as it came to pass, and ye know.
5ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃
5For this cause I also, when I could no longer forbear, sent that I might know your faith, lest by any means the tempter had tempted you, and our labor should be in vain.
6ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃
6But when Timothy came even now unto us from you, and brought us glad tidings of your faith and love, and that ye have good remembrance of us always, longing to see us, even as we also [to see] you;
7אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃
7for this cause, brethren, we were comforted over you in all our distress and affliction through your faith:
8כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃
8for now we live, if ye stand fast in the Lord.
9כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃
9For what thanksgiving can we render again unto God for you, for all the joy wherewith we joy for your sakes before our God;
10לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃
10night and day praying exceedingly that we may see your face, and may perfect that which is lacking in your faith?
11והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃
11Now may our God and Father himself, and our Lord Jesus, direct our way unto you:
12ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃
12and the Lord make you to increase and abound in love one toward another, and toward all men, even as we also [do] toward you;
13ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃
13to the end he may establish your hearts unblameable in holiness before our God and Father, at the coming of our Lord Jesus with all his saints.