1והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃
1Moreover, brethren, we make known to you the grace of God which hath been given in the churches of Macedonia;
2כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם׃
2how that in much proof of affliction the abundance of their joy and their deep poverty abounded unto the riches of their liberality.
3כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃
3For according to their power, I bear witness, yea and beyond their power, [they gave] of their own accord,
4ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃
4beseeching us with much entreaty in regard of this grace and the fellowship in the ministering to the saints:
5ולא כאשר הוחלנו כי אם את עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם לנו ברצון האלהים׃
5and [this], not as we had hoped, but first they gave their own selves to the Lord, and to us through the will of God.
6עד כי בקשנו מן טיטוס כאשר החל כן גם לגמור בכם את גמילות החסד הזאת׃
6Insomuch that we exhorted Titus, that as he made a beginning before, so he would also complete in you this grace also.
7אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה׃
7But as ye abound in everything, [in] faith, and utterance, and knowledge, and [in] all earnestness, and [in] your love to us, [see] that ye abound in this grace also.
8ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם לבחן על ידי זריזות אחרים גם את אמתת אהבתכם׃
8I speak not by way of commandment, but as proving through the earnestness of others the sincerity also of your love.
9כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו׃
9For ye know the grace of our Lord Jesus Christ, that, though he was rich, yet for your sakes he became poor, that ye through his poverty might become rich.
10ואחוה את דעתי בדבר הזה כי זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם לחפץ׃
10And herein I give [my] judgment: for this is expedient for you, who were the first to make a beginning a year ago, not only to do, but also to will.
11ועתה גם השלימו את המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם תגמרו כפי יכלתכם׃
11But now complete the doing also; that as [there was] the readiness to will, so [there may be] the completion also out of your ability.
12כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו׃
12For if the readiness is there, [it is] acceptable according as [a man] hath, not according as [he] hath not.
13כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃
13For [I say] not [this] that others may be eased [and] ye distressed;
14למען גם יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות׃
14but by equality: your abundance [being a supply] at this present time for their want, that their abundance also may become [a supply] for your want; that there may be equality:
15ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׃
15as it is written, He that [gathered] much had nothing over; and he that [gathered] little had no lack.
16ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃
16But thanks be to God, who putteth the same earnest care for you into the heart of Titus.
17כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו׃
17For he accepted indeed our exhortation; but being himself very earnest, he went forth unto you of his own accord.
18ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל הקהלות׃
18And we have sent together with him the brother whose praise in the gospel [is spread] through all the churches;
19ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃
19and not only so, but who was also appointed by the churches to travel with us in [the matter of] this grace, which is ministered by us to the glory of the Lord, and [to show] our readiness:
20ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על ידינו׃
20Avoiding this, that any man should blame us in [the matter of] this bounty which is ministered by us:
21כי משגיחים אנחנו על הטוב לא לפני האדון לבד כי גם לפני האדם׃
21for we take thought for things honorable, not only in the sight of the Lord, but also in the sight of men.
22ונשלח עמהם את אחינו אשר בחנו את שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם׃
22and we have sent with them our brother, whom we have many times proved earnest in many things, but now much more earnest, by reason of the great confidence which [he hath] in you.
23אם לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח׃
23Whether [any inquire] about Titus, [he is] my partner and [my] fellow-worker to you-ward, or our brethren, [they are] the messengers of the churches, [they are] the glory of Christ.
24על כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם׃
24Show ye therefore unto them in the face of the churches the proof of your love, and of our glorying on your behalf.