1ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃
1And it came to pass after the death of Saul, when David was returned from the slaughter of the Amalekites, and David had abode two days in Ziklag;
2ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃
2it came to pass on the third day, that, behold, a man came out of the camp from Saul, with his clothes rent, and earth upon his head: and so it was, when he came to David, that he fell to the earth, and did obeisance.
3ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃
3And David said unto him, From whence comest thou? And he said unto him, Out of the camp of Israel am I escaped.
4ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃
4And David said unto him, How went the matter? I pray thee, tell me. And he answered, The people are fled from the battle, and many of the people also are fallen and dead; and Saul and Jonathan his son are dead also.
5ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃
5And David said unto the young man that told him, How knowest thou that Saul and Jonathan his son are dead?
6ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃
6And the young man that told him said, As I happened by chance upon mount Gilboa, behold, Saul was leaning upon his spear; and, lo, the chariots and the horsemen followed hard after him.
7ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃
7And when he looked behind him, he saw me, and called unto me. And I answered, Here am I.
8ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃
8And he said unto me, Who art thou? And I answered him, I am an Amalekite.
9ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃
9And he said unto me, Stand, I pray thee, beside me, and slay me; for anguish hath taken hold of me, because my life is yet whole in me.
10ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃
10So I stood beside him, and slew him, because I was sure that he could not live after that he was fallen: and I took the crown that was upon his head, and the bracelet that was on his arm, and have brought them hither unto my lord.
11ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃
11Then David took hold on his clothes, and rent them; and likewise all the men that were with him:
12ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃
12and they mourned, and wept, and fasted until even, for Saul, and for Jonathan his son, and for the people of Jehovah, and for the house of Israel; because they were fallen by the sword.
13ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃
13And David said unto the young man that told him, Whence art thou? And he answered, I am the son of a sojourner, an Amalekite.
14ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃
14And David said unto him, How wast thou not afraid to put forth thy hand to destroy Jehovah's anointed?
15ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃
15And David called one of the young men, and said, Go near, and fall upon him. And he smote him, so that he died.
16ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃
16And David said unto him, Thy blood be upon thy head; for thy mouth hath testified against thee, saying, I have slain Jehovah's anointed.
17ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃
17And David lamented with this lamentation over Saul and over Jonathan his son
18ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃
18(and he bade them teach the children of Judah [the song of] the bow: behold, it is written in the book of Jashar):
19הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃
19Thy glory, O Israel, is slain upon thy high places! How are the mighty fallen!
20אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃
20Tell it not in Gath, Publish it not in the streets of Ashkelon; Lest the daughters of the Philistines rejoice, Lest the daughters of the uncircumcised triumph.
21הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃
21Ye mountains of Gilboa, Let there be no dew nor rain upon you, neither fields of offerings: For there the shield of the mighty was vilely cast away, The shield of Saul, not anointed with oil.
22מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃
22From the blood of the slain, from the fat of the mighty, The bow of Jonathan turned not back, And the sword of Saul returned not empty.
23שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃
23Saul and Jonathan were lovely and pleasant in their lives, And in their death they were not divided: They were swifter than eagles, They were stronger than lions.
24בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃
24Ye daughters of Israel, weep over Saul, Who clothed you in scarlet delicately, Who put ornaments of gold upon your apparel.
25איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃
25How are the mighty fallen in the midst of the battle! Jonathan is slain upon thy high places.
26צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃
26I am distressed for thee, my brother Jonathan: Very pleasant hast thou been unto me: Thy love to me was wonderful, Passing the love of women.
27איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃
27How are the mighty fallen, And the weapons of war perished!