1כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃
1When a man taketh a wife, and marrieth her, then it shall be, if she find no favor in his eyes, because he hath found some unseemly thing in her, that he shall write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house.
2ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃
2And when she is departed out of his house, she may go and be another man's [wife].
3ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃
3And if the latter husband hate her, and write her a bill of divorcement, and give it in her hand, and send her out of his house; or if the latter husband die, who took her to be his wife;
4לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃
4her former husband, who sent her away, may not take her again to be his wife, after that she is defiled; for that is abomination before Jehovah: and thou shalt not cause the land to sin, which Jehovah thy God giveth thee for an inheritance.
5כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃
5When a man taketh a new wife, he shall not go out in the host, neither shall he be charged with any business: he shall be free at home one year, and shall cheer his wife whom he hath taken.
6לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃
6No man shall take the mill or the upper millstone to pledge; for he taketh [a man's] life to pledge.
7כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃
7If a man be found stealing any of his brethren of the children of Israel, and he deal with him as a slave, or sell him; then that thief shall die: so shalt thou put away the evil from the midst of thee.
8השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃
8Take heed in the plague of leprosy, that thou observe diligently, and do according to all that the priests the Levites shall teach you: as I commanded them, so ye shall observe to do.
9זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃
9Remember what Jehovah thy God did unto Miriam, by the way as ye came forth out of Egypt.
10כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃
10When thou dost lend thy neighbor any manner of loan, thou shalt not go into his house to fetch his pledge.
11בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃
11Thou shalt stand without, and the man to whom thou dost lend shall bring forth the pledge without unto thee.
12ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃
12And if he be a poor man, thou shalt not sleep with his pledge;
13השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃
13thou shalt surely restore to him the pledge when the sun goeth down, that he may sleep in his garment, and bless thee: and it shall be righteousness unto thee before Jehovah thy God.
14לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃
14Thou shalt not oppress a hired servant that is poor and needy, whether he be of thy brethren, or of thy sojourners that are in thy land within thy gates:
15ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃
15in his day thou shalt give him his hire, neither shall the sun go down upon it; for he is poor, and setteth his heart upon it: lest he cry against thee unto Jehovah, and it be sin unto thee.
16לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃
16The fathers shall not be put to death for the children, neither shall the children be put to death for the fathers: every man shall be put to death for his own sin.
17לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃
17Thou shalt not wrest the justice [due] to the sojourner, [or] to the fatherless, nor take the widow's raiment to pledge;
18וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃
18but thou shalt remember that thou wast a bondman in Egypt, and Jehovah thy God redeemed thee thence: therefore I command thee to do this thing.
19כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃
19When thou reapest thy harvest in thy field, and hast forgot a sheaf in the field, thou shalt not go again to fetch it: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow; that Jehovah thy God may bless thee in all the work of thy hands.
20כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃
20When thou beatest thine olive-tree, thou shalt not go over the boughs again: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow.
21כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃
21When thou gatherest [the grapes of] thy vineyard, thou shalt not glean it after thee: it shall be for the sojourner, for the fatherless, and for the widow.
22וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃
22And thou shalt remember that thou wast a bondman in the land of Egypt: therefore I command thee to do this thing.