¹האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃

¹Give ear, ye heavens, and I will speak; And let the earth hear the words of my mouth.

²יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃

²My doctrine shall drop as the rain; My speech shall distil as the dew, As the small rain upon the tender grass, And as the showers upon the herb.

³כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃

³For I will proclaim the name of Jehovah: Ascribe ye greatness unto our God.

⁴הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃

⁴The Rock, his work is perfect; For all his ways are justice: A God of faithfulness and without iniquity, Just and right is he.

⁵שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃

⁵They have dealt corruptly with him, [they are] not his children, [it is] their blemish; [They are] a perverse and crooked generation.

⁶ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃

⁶Do ye thus requite Jehovah, O foolish people and unwise? Is not he thy father that hath bought thee? He hath made thee, and established thee.

⁷זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃

⁷Remember the days of old, Consider the years of many generations: Ask thy father, and he will show thee; Thine elders, and they will tell thee.

⁸בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃

⁸When the Most High gave to the nations their inheritance, When he separated the children of men, He set the bounds of the peoples According to the number of the children of Israel.

⁹כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃

⁹For Jehovah's portion is his people; Jacob is the lot of his inheritance.

¹⁰ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃

¹⁰He found him in a desert land, And in the waste howling wilderness; He compassed him about, he cared for him, He kept him as the apple of his eye.

¹¹כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃

¹¹As an eagle that stirreth up her nest, That fluttereth over her young, He spread abroad his wings, he took them, He bare them on his pinions.

¹²יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃

¹²Jehovah alone did lead him, And there was no foreign god with him.

¹³ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃

¹³He made him ride on the high places of the earth, And he did eat the increase of the field; And he made him to suck honey out of the rock, And oil out of the flinty rock;

¹⁴חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃

¹⁴Butter of the herd, and milk of the flock, With fat of lambs, And rams of the breed of Bashan, and goats, With the finest of the wheat; And of the blood of the grape thou drankest wine.

¹⁵וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃

¹⁵But Jeshurun waxed fat, and kicked: Thou art waxed fat, thou art grown thick, thou art become sleek; Then he forsook God who made him, And lightly esteemed the Rock of his salvation.

¹⁶יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃

¹⁶They moved him to jealousy with strange [gods]; With abominations provoked they him to anger.

¹⁷יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃

¹⁷They sacrificed unto demons, [which were] no God, To gods that they knew not, To new [gods] that came up of late, Which your fathers dreaded not.

¹⁸צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃

¹⁸Of the Rock that begat thee thou art unmindful, And hast forgotten God that gave thee birth.

¹⁹וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃

¹⁹And Jehovah saw [it], and abhorred [them], Because of the provocation of his sons and his daughters.

²⁰ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃

²⁰And he said, I will hide my face from them, I will see what their end shall be: For they are a very perverse generation, Children in whom is no faithfulness.

²¹הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃

²¹They have moved me to jealousy with that which is not God; They have provoked me to anger with their vanities: And I will move them to jealousy with those that are not a people; I will provoke them to anger with a foolish nation.

²²כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃

²²For a fire is kindled in mine anger, And burneth unto the lowest Sheol, And devoureth the earth with its increase, And setteth on fire the foundations of the mountains.

²³אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃

²³I will heap evils upon them; I will spend mine arrows upon them:

²⁴מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃

²⁴[They shall be] wasted with hunger, and devoured with burning heat And bitter destruction; And the teeth of beasts will I send upon them, With the poison of crawling things of the dust.

²⁵מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃

²⁵Without shall the sword bereave, And in the chambers terror; [It shall destroy] both young man and virgin, The suckling with the man of gray hairs.

²⁶אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃

²⁶I said, I would scatter them afar, I would make the remembrance of them to cease from among men;

²⁷לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃

²⁷Were it not that I feared the provocation of the enemy, Lest their adversaries should judge amiss, Lest they should say, Our hand is exalted, And Jehovah hath not done all this.

²⁸כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃

²⁸For they are a nation void of counsel, And there is no understanding in them.

²⁹לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃

²⁹Oh that they were wise, that they understood this, That they would consider their latter end!

³⁰איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃

³⁰How should one chase a thousand, And two put ten thousand to flight, Except their Rock had sold them, And Jehovah had delivered them up?

³¹כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃

³¹For their rock is not as our Rock, Even our enemies themselves being judges.

³²כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃

³²For their vine is of the vine of Sodom, And of the fields of Gomorrah: Their grapes are grapes of gall, Their clusters are bitter:

³³חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃

³³Their wine is the poison of serpents, And the cruel venom of asps.

³⁴הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃

³⁴Is not this laid up in store with me, Sealed up among my treasures?

³⁵לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃

³⁵Vengeance is mine, and recompense, At the time when their foot shall slide: For the day of their calamity is at hand, And the things that are to come upon them shall make haste.

³⁶כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃

³⁶For Jehovah will judge his people, And repent himself for his servants; When he seeth that [their] power is gone, And there is none [remaining], shut up or left at large.

³⁷ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃

³⁷And he will say, Where are their gods, The rock in which they took refuge;

³⁸אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃

³⁸Which did eat the fat of their sacrifices, [And] drank the wine of their drink-offering? Let them rise up and help you, Let them be your protection.

³⁹ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃

³⁹See now that I, even I, am he, And there is no god with me: I kill, and I make alive; I wound, and I heal; And there is none that can deliver out of my hand.

⁴⁰כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃

⁴⁰For I lift up my hand to heaven, And say, As I live for ever,

⁴¹אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃

⁴¹If I whet my glittering sword, And my hand take hold on judgment; I will render vengeance to mine adversaries, And will recompense them that hate me.

⁴²אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃

⁴²I will make mine arrows drunk with blood, And my sword shall devour flesh; With the blood of the slain and the captives, From the head of the leaders of the enemy.

⁴³הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃

⁴³Rejoice, O ye nations, [with] his people: For he will avenge the blood of his servants, And will render vengeance to his adversaries, And will make expiation for his land, for his people.

⁴⁴ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃

⁴⁴And Moses came and spake all the words of this song in the ears of the people, he, and Hoshea the son of Nun.

⁴⁵ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃

⁴⁵And Moses made an end of speaking all these words to all Israel;

⁴⁶ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃

⁴⁶And he said unto them, Set your heart unto all the words which I testify unto you this day, which ye shall command your children to observe to do, [even] all the words of this law.

⁴⁷כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃

⁴⁷For it is no vain thing for you; because it is your life, and through this thing ye shall prolong your days in the land, whither ye go over the Jordan to possess it.

⁴⁸וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃

⁴⁸And Jehovah spake unto Moses that selfsame day, saying,

⁴⁹עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃

⁴⁹Get thee up into this mountain of Abarim, unto mount Nebo, which is in the land of Moab, that is over against Jericho; and behold the land of Canaan, which I give unto the children of Israel for a possession;

⁵⁰ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃

⁵⁰and die in the mount whither thou goest up, and be gathered unto thy people, as Aaron thy brother died in mount Hor, and was gathered unto his people:

⁵¹על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃

⁵¹because ye trespassed against me in the midst of the children of Israel at the waters of Meribah of Kadesh, in the wilderness of Zin; because ye sanctified me not in the midst of the children of Israel.

⁵²כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃

⁵²For thou shalt see the land before thee; but thou shalt not go thither into the land which I give the children of Israel.