¹אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

¹Then sang Moses and the children of Israel this song unto Jehovah, and spake, saying, I will sing unto Jehovah, for he hath triumphed gloriously: The horse and his rider hath he thrown into the sea.

²עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃

²Jehovah is my strength and song, And he is become my salvation: This is my God, and I will praise him; My father's God, and I will exalt him.

³יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃

³Jehovah is a man of war: Jehovah is his name.

⁴מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃

⁴Pharaoh's chariots and his host hath he cast into the sea; And his chosen captains are sunk in the Red Sea.

⁵תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃

⁵The deeps cover them: They went down into the depths like a stone.

⁶ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃

⁶Thy right hand, O Jehovah, is glorious in power, Thy right hand, O Jehovah, dasheth in pieces the enemy.

⁷וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃

⁷And in the greatness of thine excellency thou overthrowest them that rise up against thee: Thou sendest forth thy wrath, it consumeth them as stubble.

⁸וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃

⁸And with the blast of thy nostrils the waters were piled up, The floods stood upright as a heap; The deeps were congealed in the heart of the sea.

⁹אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃

⁹The enemy said, I will pursue, I will overtake, I will divide the spoil; My desire shall be satisfied upon them; I will draw my sword, my hand shall destroy them.

¹⁰נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃

¹⁰Thou didst blow with thy wind, the sea covered them: They sank as lead in the mighty waters.

¹¹מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃

¹¹Who is like unto thee, O Jehovah, among the gods? Who is like thee, glorious in holiness, Fearful in praises, doing wonders?

¹²נטית ימינך תבלעמו ארץ׃

¹²Thou stretchedst out thy right hand, The earth swallowed them.

¹³נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃

¹³Thou in thy lovingkindness hast led the people that thou hast redeemed: Thou hast guided them in thy strength to thy holy habitation.

¹⁴שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃

¹⁴The peoples have heard, they tremble: Pangs have taken hold on the inhabitants of Philistia.

¹⁵אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃

¹⁵Then were the chiefs of Edom dismayed; The mighty men of Moab, trembling taketh hold upon them: All the inhabitants of Canaan are melted away.

¹⁶תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃

¹⁶Terror and dread falleth upon them; By the greatness of thine arm they are as still as a stone; Till thy people pass over, O Jehovah, Till the people pass over that thou hast purchased.

¹⁷תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃

¹⁷Thou wilt bring them in, and plant them in the mountain of thine inheritance, The place, O Jehovah, which thou hast made for thee to dwell in, The sanctuary, O Lord, which thy hands have established.

¹⁸יהוה ימלך לעלם ועד׃

¹⁸Jehovah shall reign for ever and ever.

¹⁹כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃

¹⁹For the horses of Pharaoh went in with his chariots and with his horsemen into the sea, and Jehovah brought back the waters of the sea upon them; but the children of Israel walked on dry land in the midst of the sea.

²⁰ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃

²⁰And Miriam the prophetess, the sister of Aaron, took a timbrel in her hand; and all the women went out after her with timbrels and with dances.

²¹ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃

²¹And Miriam answered them, Sing ye to Jehovah, for he hath triumphed gloriously; The horse and his rider hath he thrown into the sea.

²²ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃

²²And Moses led Israel onward from the Red Sea, and they went out into the wilderness of Shur; and they went three days in the wilderness, and found no water.

²³ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃

²³And when they came to Marah, they could not drink of the waters of Marah, for they were bitter: therefore the name of it was called Marah.

²⁴וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃

²⁴And the people murmured against Moses, saying, What shall we drink?

²⁵ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃

²⁵An he cried unto Jehovah; And Jehovah showed him a tree, and he cast it into the waters, and the waters were made sweet. There he made for them a statute and an ordinance, and there he proved them;

²⁶ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃

²⁶and he said, If thou wilt diligently hearken to the voice of Jehovah thy God, and wilt do that which is right in his eyes, and wilt give ear to his commandments, and keep all his statutes, I will put none of the diseases upon thee, which I have put upon the Egyptians: for I am Jehovah that healeth thee.

²⁷ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃

²⁷And they came to Elim, where were twelve springs of water, and threescore and ten palm-trees: and they encamped there by the waters.