¹ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃

¹And it came to pass, that when Isaac was old, and his eyes were dim, so that he could not see, he called Esau his elder son, and said unto him, My son. And he said unto him, Here am I.

²ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃

²And he said, Behold now, I am old, I know not the day of my death.

³ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃

³Now therefore take, I pray thee, thy weapons, thy quiver and thy bow, and go out to the field, and take me venison.

⁴ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃

⁴And make me savory food, such as I love, and bring it to me, that I may eat. That my soul may bless thee before I die.

⁵ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃

⁵And Rebekah heard when Isaac spake to Esau his son. And Esau went to the field to hunt for venison, and to bring it.

⁶ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃

⁶And Rebekah spake unto Jacob her son, saying, Behold, I heard thy father speak unto Esau thy brother, saying,

⁷הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃

⁷Bring me venison, and make me savory food, that I may eat, and bless thee before Jehovah before my death.

⁸ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃

⁸Now therefore, my son, obey my voice according to that which I command thee.

⁹לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃

⁹Go now to the flock, and fetch me from thence two good kids of the goats. And I will make them savory food for thy father, such as he loveth.

¹⁰והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃

¹⁰And thou shalt bring it to thy father, that he may eat, so that he may bless thee before his death.

¹¹ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃

¹¹And Jacob said to Rebekah his mother, Behold, Esau my brother is a hairy man, and I am a smooth man.

¹²אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃

¹²My father peradventure will feel me, and I shall seem to him as a deceiver. And I shall bring a curse upon me, and not a blessing.

¹³ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃

¹³And his mother said unto him, Upon me be thy curse, my son. Only obey my voice, and go fetch me them.

¹⁴וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃

¹⁴And he went, and fetched, and brought them to his mother. And his mother made savory food, such as his father loved.

¹⁵ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃

¹⁵And Rebekah took the goodly garments of Esau her elder son, which were with her in the house, and put them upon Jacob her younger son.

¹⁶ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃

¹⁶And she put the skins of the kids of the goats upon his hands, and upon the smooth of his neck.

¹⁷ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃

¹⁷And she gave the savory food and the bread, which she had prepared, into the hand of her son Jacob.

¹⁸ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃

¹⁸And he came unto his father, and said, My father. And he said, Here am I. Who art thou, my son?

¹⁹ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃

¹⁹And Jacob said unto his father, I am Esau thy first-born; I have done according as thou badest me: arise, I pray thee, sit and eat of my venison, that thy soul may bless me.

²⁰ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃

²⁰And Isaac said unto his son, How is it that thou hast found it so quickly, my son? And he said, Because Jehovah thy God sent me good speed.

²¹ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃

²¹And Isaac said unto Jacob, Come near, I pray thee, that I may feel thee, my son, whether thou be my very son Esau or not.

²²ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃

²²And Jacob went near unto Isaac his father. And he felt him, and said, The voice is Jacob's voice, but the hands are the hands of Esau.

²³ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃

²³And he discerned him not, because his hands were hairy, as his brother Esau's hands. So he blessed him.

²⁴ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃

²⁴And he said, Art thou my very son Esau? And he said, I am.

²⁵ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃

²⁵And he said, Bring it near to me, and I will eat of my son's venison, that my soul may bless thee. And he brought it near to him, and he did eat. And he brought him wine, and he drank.

²⁶ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃

²⁶And his father Isaac said unto him, Come near now, and kiss me, my son.

²⁷ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃

²⁷And he came near, and kissed him. And he smelled the smell of his raiment, and blessed him, and said, See, the smell of my son Is as the smell of a field which Jehovah hath blessed.

²⁸ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃

²⁸And God five thee of the dew of heaven, And of the fatness of the earth, And plenty of grain and new wine.

²⁹יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃

²⁹Let peoples serve thee, And nations bow down to thee. Be lord over thy brethren, And let thy mother's sons bow down to thee. Cursed be every one that curseth thee, And blessed be every one that blesseth thee.

³⁰ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃

³⁰And it came to pass, as soon as Isaac had made an end of blessing Jacob, and Jacob was yet scarce gone out from the presence of Isaac his father, that Esau his brother came in from his hunting.

³¹ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃

³¹And he also made savory food, and brought it unto his father. And he said unto his father, Let my father arise, and eat of his son's venison, that thy soul may bless me.

³²ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃

³²And Isaac his father said unto him, Who art thou? And he said, I am thy son, thy first-born, Esau.

³³ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃

³³And Isaac trembled very exceedingly, and said, Who then is he that hath taken venison, and brought it me, and I have eaten of all before thou camest, and have blessed him? Yea, [and] he shall be blessed.

³⁴כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃

³⁴When Esau heard the words of his father, he cried with an exceeding great and bitter cry, and said unto his father, Bless me, even me also, O my father.

³⁵ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃

³⁵And he said, Thy brother came with guile, and hath taken away thy blessing.

³⁶ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃

³⁶And he said, Is not he rightly name Jacob? for he hath supplanted me these two time. He took away my birthright. And, behold, now he hath taken away my blessing. And he said, Hast thou not reserved a blessing for me?

³⁷ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃

³⁷And Isaac answered and said unto Esau, Behold, I have made him thy lord, and all his brethren have I given to him for servants. And with grain and new wine have I sustained him. And what then shall I do for thee, my son?

³⁸ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃

³⁸And Esau said unto his father, Hast thou but one blessing, my father? Bless me, even me also, O my father. And Esau lifted up his voice, and wept.

³⁹ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃

³⁹And Isaac his father answered and said unto him, Behold, of the fatness of the earth shall be thy dwelling, And of the dew of heaven from above.

⁴⁰ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃

⁴⁰And by thy sword shalt thou live, and thou shalt serve thy brother. And it shall come to pass, when thou shalt break loose, That thou shalt shake his yoke from off thy neck.

⁴¹וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃

⁴¹And Esau hated Jacob because of the blessing wherewith his father blessed him. And Esau said in his heart, The days of mourning for my father are at hand. Then will I slay my brother Jacob.

⁴²ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃

⁴²And the words of Esau her elder son were told to Rebekah. And she sent and called Jacob her younger son, and said unto him, Behold, thy brother Esau, as touching thee, doth comfort himself, [purposing] to kill thee.

⁴³ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃

⁴³Now therefore, my son, obey my voice. And arise, flee thou to Laban my brother to Haran.

⁴⁴וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃

⁴⁴And tarry with him a few days, until thy brother's fury turn away.

⁴⁵עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃

⁴⁵Until thy brother's anger turn away from thee, and he forget that which thou hast done to him. Then I will send, and fetch thee from thence. Why should I be bereaved of you both in one day?

⁴⁶ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃

⁴⁶And Rebekah said to Isaac, I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob take a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good shall my life do me?