¹תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃

¹A prayer of Habakkuk the prophet, set to Shigionoth.

²יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃

²O Jehovah, I have heard the report of thee, and am afraid: O Jehovah, revive thy work in the midst of the years; In the midst of the years make it known; In wrath remember mercy.

³אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃

³God came from Teman, And the Holy One from mount Paran. Selah. His glory covered the heavens, And the earth was full of his praise.

⁴ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃

⁴And [his] brightness was as the light; He had rays [coming forth] from his hand; And there was the hiding of his power.

⁵לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃

⁵Before him went the pestilence, And fiery bolts went forth at his feet.

⁶עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃

⁶He stood, and measured the earth; He beheld, and drove asunder the nations; And the eternal mountains were scattered; The everlasting hills did bow; His goings were [as] of old.

⁷תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃

⁷I saw the tents of Cushan in affliction; The curtains of the land of Midian did tremble.

⁸הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃

⁸Was Jehovah displeased with the rivers? Was thine anger against the rivers, Or thy wrath against the sea, That thou didst ride upon thy horses, Upon thy chariots of salvation?

⁹עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃

⁹Thy bow was made quite bare; The oaths to the tribes were a [sure] word. Selah. Thou didst cleave the earth with rivers.

¹⁰ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃

¹⁰The mountains saw thee, and were afraid; The tempest of waters passed by; The deep uttered its voice, And lifted up its hands on high.

¹¹שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃

¹¹The sun and moon stood still in their habitation, At the light of thine arrows as they went, At the shining of thy glittering spear.

¹²בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃

¹²Thou didst march though the land in indignation; Thou didst thresh the nations in anger.

¹³יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃

¹³Thou wentest forth for the salvation of thy people, For the salvation of thine anointed; Thou woundest the head out of the house of the wicked man, Laying bare the foundation even unto the neck. Selah.

¹⁴נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃

¹⁴Thou didst pierce with his own staves the head of his warriors: They came as a whirlwind to scatter me; Their rejoicing was as to devour the poor secretly.

¹⁵דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃

¹⁵Thou didst tread the sea with thy horses, The heap of mighty waters.

¹⁶שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃

¹⁶I heard, and my body trembled, My lips quivered at the voice; Rottenness entereth into my bones, and I tremble in my place; Because I must wait quietly for the day of trouble, For the coming up of the people that invadeth us.

¹⁷כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃

¹⁷For though the fig-tree shall not flourish, Neither shall fruit be in the vines; The labor of the olive shall fail, And the fields shall yield no food; The flock shall be cut off from the fold, And there shall be no herd in the stalls:

¹⁸ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃

¹⁸Yet I will rejoice in Jehovah, I will joy in the God of my salvation.

¹⁹יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃

¹⁹Jehovah, the Lord, is my strength; And he maketh my feet like hinds' [feet], And will make me to walk upon my high places.