¹חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃

¹The vision of Isaiah the son of Amoz, which he saw concerning Judah and Jerusalem, in the days of Uzziah, Jotham, Ahaz, and Hezekiah, kings of Judah.

²שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃

²Hear, O heavens, and give ear, O earth; for Jehovah hath spoken: I have nourished and brought up children, and they have rebelled against me.

³ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃

³The ox knoweth his owner, and the ass his master's crib; [but] Israel doth not know, my people doth not consider.

⁴הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃

⁴Ah sinful nation, a people laden with iniquity, a seed of evil-doers, children that deal corruptly! they have forsaken Jehovah, they have despised the Holy One of Israel, they are estranged [and gone] backward.

⁵על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃

⁵Why will ye be still stricken, that ye revolt more and more? the whole head is sick, and the whole heart faint.

⁶מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃

⁶From the sole of the foot even unto the head there is no soundness in it; [but] wounds, and bruises, and fresh stripes: they have not been closed, neither bound up, neither mollified with oil.

⁷ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃

⁷Your country is desolate; your cities are burned with fire; your land, strangers devour it in your presence, and it is desolate, as overthrown by strangers.

⁸ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃

⁸And the daughter of Zion is left as a booth in a vineyard, as a lodge in a garden of cucumbers, as a besieged city.

⁹לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃

⁹Except Jehovah of hosts had left unto us a very small remnant, we should have been as Sodom, we should have been like unto Gomorrah.

¹⁰שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃

¹⁰Hear the word of Jehovah, ye rulers of Sodom; give ear unto the law of our God, ye people of Gomorrah.

¹¹למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃

¹¹What unto me is the multitude of your sacrifices? saith Jehovah: I have had enough of the burnt-offerings of rams, and the fat of fed beasts; and I delight not in the blood of bullocks, or of lambs, or of he-goats.

¹²כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃

¹²When ye come to appear before me, who hath required this at your hand, to trample my courts?

¹³לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃

¹³Bring no more vain oblations; incense is an abomination unto me; new moon and sabbath, the calling of assemblies,- I cannot away with iniquity and the solemn meeting.

¹⁴חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃

¹⁴Your new moons and your appointed feasts my soul hateth; they are a trouble unto me; I am weary of bearing them.

¹⁵ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃

¹⁵And when ye spread forth your hands, I will hide mine eyes from you; yea, when ye make many prayers, I will not hear: your hands are full of blood.

¹⁶רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃

¹⁶Wash you, make you clean; put away the evil of your doings from before mine eyes; cease to do evil;

¹⁷למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃

¹⁷learn to do well; seek justice, relieve the oppressed, judge the fatherless, plead for the widow.

¹⁸לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃

¹⁸Come now, and let us reason together, saith Jehovah: though your sins be as scarlet, they shall be as white as snow; though they be red like crimson, they shall be as wool.

¹⁹אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃

¹⁹If ye be willing and obedient, ye shall eat the good of the land:

²⁰ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃

²⁰but if ye refuse and rebel, ye shall be devoured with the sword; for the mouth of Jehovah hath spoken it.

²¹איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃

²¹How is the faithful city become a harlot! she that was full of justice! righteousness lodged in her, but now murderers.

²²כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃

²²Thy silver is become dross, thy wine mixed with water.

²³שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃

²³Thy princes are rebellious, and companions of thieves; every one loveth bribes, and followeth after rewards: they judge not the fatherless, neither doth the cause of the widow come unto them.

²⁴לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃

²⁴Therefore saith the Lord, Jehovah of hosts, the Mighty One of Israel, Ah, I will ease me of mine adversaries, and avenge me of mine enemies;

²⁵ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃

²⁵and I will turn my hand upon thee, and thoroughly purge away thy dross, and will take away all thy tin;

²⁶ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃

²⁶and I will restore thy judges as at the first, and thy counsellors as at the beginning: afterward thou shalt be called The city of righteousness, a faithful town.

²⁷ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃

²⁷Zion shall be redeemed with justice, and her converts with righteousness.

²⁸ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃

²⁸But the destruction of transgressors and sinners shall be together, and they that forsake Jehovah shall be consumed.

²⁹כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃

²⁹For they shall be ashamed of the oaks which ye have desired, and ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.

³⁰כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃

³⁰For ye shall be as an oak whose leaf fadeth, and as a garden that hath no water.

³¹והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃

³¹And the strong shall be as tow, and his work as a spark; and they shall both burn together, and none shall quench them.