1ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃
1And in that day thou shalt say, I will give thanks unto thee, O Jehovah; for though thou wast angry with me, thine anger is turned away and thou comfortest me.
2הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה׃
2Behold, God is my salvation; I will trust, and will not be afraid; for Jehovah, [even] Jehovah, is my strength and song; and he is become my salvation.
3ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה׃
3Therefore with joy shall ye draw water out of the wells of salvation.
4ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃
4And in that day shall ye say, Give thanks unto Jehovah, call upon his name, declare his doings among the peoples, make mention that his name is exalted.
5זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת זאת בכל הארץ׃
5Sing unto Jehovah; for he hath done excellent things: let this be known in all the earth.
6צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃
6Cry aloud and shout, thou inhabitant of Zion; for great in the midst of thee is the Holy One of Israel.