1משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃
1The burden of the wilderness of the sea. As whirlwinds in the South sweep through, it cometh from the wilderness, from a terrible land.
2חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃
2A grievous vision is declared unto me; the treacherous man dealeth treacherously, and the destroyer destroyeth. Go up, O Elam; besiege, O Media; all the sighing thereof have I made to cease.
3על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃
3Therefore are my loins filled with anguish; pangs have taken hold upon me, as the pangs of a woman in travail: I am pained so that I cannot hear; I am dismayed so that I cannot see.
4תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃
4My heart fluttereth, horror hath affrighted me; the twilight that I desired hath been turned into trembling unto me.
5ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃
5They prepare the table, they set the watch, they eat, they drink: rise up, ye princes, anoint the shield.
6כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃
6For thus hath the Lord said unto me, Go, set a watchman: let him declare what he seeth:
7וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃
7and when he seeth a troop, horsemen in pairs, a troop of asses, a troop of camels, he shall hearken diligently with much heed.
8ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃
8And he cried as a lion: O Lord, I stand continually upon the watch-tower in the day-time, and am set in my ward whole nights;
9והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃
9and, behold, here cometh a troop of men, horsemen in pairs. And he answered and said, Fallen, fallen is Babylon; and all the graven images of her gods are broken unto the ground.
10מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃
10O thou my threshing, and the grain of my floor! that which I have heard from Jehovah of hosts, the God of Israel, have I declared unto you.
11משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃
11The burden of Dumah. One calleth unto me out of Seir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?
12אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃
12The watchman said, The morning cometh, and also the night: if ye will inquire, inquire ye: turn ye, come.
13משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃
13The burden upon Arabia. In the forest in Arabia shall ye lodge, O ye caravans of Dedanites.
14לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃
14Unto him that was thirsty they brought water; the inhabitants of the land of Tema did meet the fugitives with their bread.
15כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃
15For they fled away from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war.
16כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃
16For thus hath the Lord said unto me, Within a year, according to the years of a hireling, all the glory of Kedar shall fail;
17ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃
17and the residue of the number of the archers, the mighty men of the children of Kedar, shall be few; for Jehovah, the God of Israel, hath spoken it.