1בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃
1In those days was Hezekiah sick unto death. And Isaiah the prophet the son of Amoz came to him, and said unto him, Thus saith Jehovah, Set thy house in order; for thou shalt die, and not live.
2ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃
2Then Hezekiah turned his face to the wall, and prayed unto Jehovah,
3ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃
3and said, Remember now, O Jehovah, I beseech thee, how I have walked before thee in truth and with a perfect heart, and have done that which is good in thy sight. And Hezekiah wept sore.
4ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃
4Then came the word of Jehovah to Isaiah, saying,
5הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃
5Go, and say to Hezekiah, Thus saith Jehovah, the God of David thy father, I have heard thy prayer, I have seen thy tears: behold, I will add unto thy days fifteen years.
6ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃
6And I will deliver thee and this city out of the hand of the king of Assyria; and I will defend this city.
7וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃
7And this shall be the sign unto thee from Jehovah, that Jehovah will do this thing that he hath spoken:
8הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃
8behold, I will cause the shadow on the steps, which is gone down on the dial of Ahaz with the sun, to return backward ten steps. So the sun returned ten steps on the dial whereon it was gone down.
9מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃
9The writing of Hezekiah king of Judah, when he had been sick, and was recovered of his sickness.
10אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃
10I said, In the noontide of my days I shall go into the gates of Sheol: I am deprived of the residue of my years.
11אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃
11I said, I shall not see Jehovah, [even] Jehovah in the land of the living: I shall behold man no more with the inhabitants of the world.
12דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃
12My dwelling is removed, and is carried away from me as a shepherd's tent: I have rolled up, like a weaver, my life; he will cut me off from the loom: From day even to night wilt thou make an end of me.
13שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃
13I quieted [myself] until morning; as a lion, so he breaketh all my bones: From day even to night wilt thou make an end of me.
14כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃
14Like a swallow [or] a crane, so did I chatter; I did moan as a dove; mine eyes fail [with looking] upward: O Lord, I am oppressed, be thou my surety.
15מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃
15What shall I say? he hath both spoken unto me, and himself hath done it: I shall go softly all my years because of the bitterness of my soul.
16אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃
16O Lord, by these things men live; And wholly therein is the life of my spirit: Wherefore recover thou me, and make me to live.
17הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃
17Behold, [it was] for [my] peace [that] I had great bitterness: But thou hast in love to my soul delivered it from the pit of corruption; For thou hast cast all my sins behind thy back.
18כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃
18For Sheol cannot praise thee, death cannot celebrate thee: They that go down into the pit cannot hope for thy truth.
19חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃
19The living, the living, he shall praise thee, as I do this day: The father to the children shall make known thy truth.
20יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃
20Jehovah is [ready] to save me: Therefore we will sing my songs with stringed instruments All the days of our life in the house of Jehovah.
21ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃
21Now Isaiah had said, Let them take a cake of figs, and lay it for a plaster upon the boil, and he shall recover.
22ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃
22Hezekiah also had said, What is the sign that I shall go up to the house of Jehovah?