¹הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃

¹The word which came to Jeremiah from Jehovah, saying,

²קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃

²Arise, and go down to the potter's house, and there I will cause thee to hear my words.

³וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃

³Then I went down to the potter's house, and, behold, he was making a work on the wheels.

⁴ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃

⁴And when the vessel that he made of the clay was marred in the hand of the potter, he made it again another vessel, as seemed good to the potter to make it.

⁵ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃

⁵Then the word of Jehovah came to me, saying,

⁶הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃

⁶O house of Israel, cannot I do with you as this potter? saith Jehovah. Behold, as the clay in the potter's hand, so are ye in my hand, O house of Israel.

⁷רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃

⁷At what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to pluck up and to break down and to destroy it;

⁸ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃

⁸if that nation, concerning which I have spoken, turn from their evil, I will repent of the evil that I thought to do unto them.

⁹ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃

⁹And at what instant I shall speak concerning a nation, and concerning a kingdom, to build and to plant it;

¹⁰ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃

¹⁰if they do that which is evil in my sight, that they obey not my voice, then I will repent of the good, wherewith I said I would benefit them.

¹¹ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃

¹¹Now therefore, speak to the men of Judah, and to the inhabitants of Jerusalem, saying, Thus saith Jehovah: Behold, I frame evil against you, and devise a device against you: return ye now every one from his evil way, and amend your ways and your doings.

¹²ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃

¹²But they say, It is in vain; for we will walk after our own devices, and we will do every one after the stubbornness of his evil heart.

¹³לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃

¹³Therefore thus saith Jehovah: Ask ye now among the nations, who hath heard such things; the virgin of Israel hath done a very horrible thing.

¹⁴היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃

¹⁴Shall the snow of Lebanon fail from the rock of the field? [or] shall the cold waters that flow down from afar be dried up?

¹⁵כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃

¹⁵For my people have forgotten me, they have burned incense to false [gods]; and they have been made to stumble in their ways, in the ancient paths, to walk in bypaths, in a way not cast up;

¹⁶לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃

¹⁶to make their land an astonishment, and a perpetual hissing; every one that passeth thereby shall be astonished, and shake his head.

¹⁷כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃

¹⁷I will scatter them as with an east wind before the enemy; I will show them the back, and not the face, in the day of their calamity.

¹⁸ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃

¹⁸Then said they, Come, and let us devise devices against Jeremiah; for the law shall not perish from the priest, nor counsel from the wise, nor the word from the prophet. Come, and let us smite him with the tongue, and let us not give heed to any of his words.

¹⁹הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃

¹⁹Give heed to me, O Jehovah, and hearken to the voice of them that contend with me.

²⁰הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃

²⁰Shall evil be recompensed for good? for they have digged a pit for my soul. Remember how I stood before thee to speak good for them, to turn away thy wrath from them.

²¹לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃

²¹Therefore deliver up their children to the famine, and give them over to the power of the sword; and let their wives become childless, and widows; and let their men be slain of death, [and] their young men smitten of the sword in battle.

²²תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃

²²Let a cry be heard from their houses, when thou shalt bring a troop suddenly upon them; for they have digged a pit to take me, and hid snares for my feet.

²³ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃

²³Yet, Jehovah, thou knowest all their counsel against me to slay me; forgive not their iniquity, neither blot out their sin from thy sight; but let them be overthrown before thee; deal thou with them in the time of thine anger.