¹למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃

¹Of Moab. Thus saith Jehovah of hosts, the God of Israel: Woe unto Nebo! for it is laid waste; Kiriathaim is put to shame, it is taken; Misgab is put to shame and broken down.

²אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃

²The praise of Moab is no more; in Heshbon they have devised evil against her: Come, and let us cut her off from being a nation. Thou also, O Madmen, shalt be brought to silence: the sword shall pursue thee.

³קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃

³The sound of a cry from Horonaim, desolation and great destruction!

⁴נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃

⁴Moab is destroyed; her little ones have caused a cry to be heard.

⁵כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃

⁵For by the ascent of Luhith with continual weeping shall they go up; for at the descent of Horonaim they have heard the distress of the cry of destruction.

⁶נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃

⁶Flee, save your lives, and be like the heath in the wilderness.

⁷כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃

⁷For, because thou hast trusted in thy works and in thy treasures, thou also shalt be taken: and Chemosh shall go forth into captivity, his priests and his princes together.

⁸ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃

⁸And the destroyer shall come upon every city, and no city shall escape; the valley also shall perish, and the plain shall be destroyed; as Jehovah hath spoken.

⁹תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃

⁹Give wings unto Moab, that she may fly and get her away: and her cities shall become a desolation, without any to dwell therein.

¹⁰ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃

¹⁰Cursed be he that doeth the work of Jehovah negligently; and cursed be he that keepeth back his sword from blood.

¹¹שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃

¹¹Moab hath been at ease from his youth, and he hath settled on his lees, and hath not been emptied from vessel to vessel, neither hath he gone into captivity: therefore his taste remaineth in him, and his scent is not changed.

¹²לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃

¹²Therefore, behold, the days come, saith Jehovah, that I will send unto him them that pour off, and they shall pour him off; and they shall empty his vessels, and break their bottles in pieces.

¹³ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃

¹³And Moab shall be ashamed of Chemosh, as the house of Israel was ashamed of Beth-el their confidence.

¹⁴איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃

¹⁴How say ye, We are mighty men, and valiant men for the war?

¹⁵שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃

¹⁵Moab is laid waste, and they are gone up into his cities, and his chosen young men are gone down to the slaughter, saith the King, whose name is Jehovah of hosts.

¹⁶קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃

¹⁶The calamity of Moab is near to come, and his affliction hasteth fast.

¹⁷נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃

¹⁷All ye that are round about him, bemoan him, and all ye that know his name; say, How is the strong staff broken, the beautiful rod!

¹⁸רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃

¹⁸O thou daughter that dwellest in Dibon, come down from thy glory, and sit in thirst; for the destroyer of Moab is come up against thee, he hath destroyed thy strongholds.

¹⁹אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃

¹⁹O inhabitant of Aroer, stand by the way, and watch: ask him that fleeth, and her that escapeth; say, What hath been done?

²⁰הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃

²⁰Moab is put to shame; for it is broken down: wail and cry; tell ye it by the Arnon, that Moab is laid waste.

²¹ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃

²¹And judgment is come upon the plain country, upon Holon, and upon Jahzah, and upon Mephaath,

²²ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃

²²and upon Dibon, and upon Nebo, and upon Beth-diblathaim,

²³ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃

²³and upon Kiriathaim, and upon Beth-gamul, and upon Beth-meon,

²⁴ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃

²⁴and upon Kerioth, and upon Bozrah, and upon all the cities of the land of Moab, far or near.

²⁵נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃

²⁵The horn of Moab is cut off, and his arm is broken, saith Jehovah.

²⁶השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃

²⁶Make ye him drunken; for he magnified himself against Jehovah: and Moab shall wallow in his vomit, and he also shall be in derision.

²⁷ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃

²⁷For was not Israel a derision unto thee? was he found among thieves? for as often as thou speakest of him, thou waggest the head.

²⁸עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃

²⁸O ye inhabitants of Moab, leave the cities, and dwell in the rock; and be like the dove that maketh her nest over the mouth of the abyss.

²⁹שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃

²⁹We have heard of the pride of Moab, [that] he is very proud; his loftiness, and his pride, and his arrogancy, and the haughtiness of his heart.

³⁰אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃

³⁰I know his wrath, saith Jehovah, that it is nought; his boastings have wrought nothing.

³¹על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃

³¹Therefore will I wail for Moab; yea, I will cry out for all Moab: for the men of Kir-heres shall they mourn.

³²מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃

³²With more than the weeping of Jazer will I weep for thee, O vine of Sibmah: thy branches passed over the sea, they reached even to the sea of Jazer: upon thy summer fruits and upon thy vintage the destroyer is fallen.

³³ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃

³³And gladness and joy is taken away from the fruitful field and from the land of Moab; and I have caused wine to cease from the winepresses: none shall tread with shouting; the shouting shall be no shouting.

³⁴מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃

³⁴From the cry of Heshbon even unto Elealeh, even unto Jahaz have they uttered their voice, from Zoar even unto Horonaim, to Eglath-shelishiyah: for the waters of Nimrim also shall become desolate.

³⁵והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃

³⁵Moreover I will cause to cease in Moab, saith Jehovah, him that offereth in the high place, and him that burneth incense to his gods.

³⁶על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃

³⁶Therefore my heart soundeth for Moab like pipes, and my heart soundeth like pipes for the men of Kir-heres: therefore the abundance that he hath gotten is perished.

³⁷כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃

³⁷For every head is bald, and every beard clipped: upon all the hands are cuttings, and upon the loins sackcloth.

³⁸על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃

³⁸On all the housetops of Moab and in the streets thereof there is lamentation every where; for I have broken Moab like a vessel wherein none delighteth, saith Jehovah.

³⁹איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃

³⁹How is it broken down! [how] do they wail! how hath Moab turned the back with shame! so shall Moab become a derision and a terror to all that are round about him.

⁴⁰כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃

⁴⁰For thus saith Jehovah: Behold, he shall fly as an eagle, and shall spread out his wings against Moab.

⁴¹נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃

⁴¹Kerioth is taken, and the strongholds are seized, and the heart of the mighty men of Moab at that day shall be as the heart of a woman in her pangs.

⁴²ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃

⁴²And Moab shall be destroyed from being a people, because he hath magnified himself against Jehovah.

⁴³פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃

⁴³Fear, and the pit, and the snare, are upon thee, O inhabitant of Moab, saith Jehovah.

⁴⁴הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃

⁴⁴He that fleeth from the fear shall fall into the pit; and he that getteth up out of the pit shall be taken in the snare: for I will bring upon him, even upon Moab, the year of their visitation, saith Jehovah.

⁴⁵בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃

⁴⁵They that fled stand without strength under the shadow of Heshbon; for a fire is gone forth out of Heshbon, and a flame from the midst of Sihon, and hath devoured the corner of Moab, and the crown of the head of the tumultuous ones.

⁴⁶אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃

⁴⁶Woe unto thee, O Moab! the people of Chemosh is undone; for thy sons are taken away captive, and thy daughters into captivity.

⁴⁷ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃

⁴⁷Yet will I bring back the captivity of Moab in the latter days, saith Jehovah. Thus far is the judgment of Moab.