¹ויען אליהוא ויאמר׃

¹Moreover Elihu answered and said,

²שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃

²Hear my words, ye wise men; And give ear unto me, ye that have knowledge.

³כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃

³For the ear trieth words, As the palate tasteth food.

⁴משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃

⁴Let us choose for us that which is right: Let us know among ourselves what is good.

⁵כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃

⁵For Job hath said, I am righteous, And God hath taken away my right:

⁶על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃

⁶Notwithstanding my right I am [accounted] a liar; My wound is incurable, [though I am] without transgression.

⁷מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃

⁷What man is like Job, Who drinketh up scoffing like water,

⁸וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃

⁸Who goeth in company with the workers of iniquity, And walketh with wicked men?

⁹כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃

⁹For he hath said, It profiteth a man nothing That he should delight himself with God.

¹⁰לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃

¹⁰Therefore hearken unto me, ye men of understanding: Far be it from God, that he should do wickedness, And from the Almighty, that he should commit iniquity.

¹¹כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃

¹¹For the work of a man will he render unto him, And cause every man to find according to his ways.

¹²אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃

¹²Yea, of a surety, God will not do wickedly, Neither will the Almighty pervert justice.

¹³מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃

¹³Who gave him a charge over the earth? Or who hath disposed the whole world?

¹⁴אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃

¹⁴If he set his heart upon himself, [If] he gather unto himself his spirit and his breath;

¹⁵יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃

¹⁵All flesh shall perish together, And man shall turn again unto dust.

¹⁶ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃

¹⁶If now [thou hast] understanding, hear this: Hearken to the voice of my words.

¹⁷האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃

¹⁷Shall even one that hateth justice govern? And wilt thou condemn him that is righteous [and] mighty?-

¹⁸האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃

¹⁸[Him] that saith to a king, [Thou art] vile, [Or] to nobles, [Ye are] wicked;

¹⁹אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃

¹⁹That respecteth not the persons of princes, Nor regardeth the rich more than the poor; For they all are the work of his hands.

²⁰רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃

²⁰In a moment they die, even at midnight; The people are shaken and pass away, And the mighty are taken away without hand.

²¹כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃

²¹For his eyes are upon the ways of a man, And he seeth all his goings.

²²אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃

²²There is no darkness, nor thick gloom, Where the workers of iniquity may hide themselves.

²³כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃

²³For he needeth not further to consider a man, That he should go before God in judgment.

²⁴ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃

²⁴He breaketh in pieces mighty men [in ways] past finding out, And setteth others in their stead.

²⁵לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃

²⁵Therefore he taketh knowledge of their works; And he overturneth them in the night, so that they are destroyed.

²⁶תחת רשעים ספקם במקום ראים׃

²⁶He striketh them as wicked men In the open sight of others;

²⁷אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃

²⁷Because they turned aside from following him, And would not have regard in any of his ways:

²⁸להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃

²⁸So that they caused the cry of the poor to come unto him, And he heard the cry of the afflicted.

²⁹והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃

²⁹When he giveth quietness, who then can condemn? And when he hideth his face, who then can behold him? Alike whether [it be done] unto a nation, or unto a man:

³⁰ממלך אדם חנף ממקשי עם׃

³⁰That the godless man reign not, That there be none to ensnare the people.

³¹כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃

³¹For hath any said unto God, I have borne [chastisement], I will not offend [any more]:

³²בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃

³²That which I see not teach thou me: If I have done iniquity, I will do it no more?

³³המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃

³³Shall his recompense be as thou wilt, that thou refusest it? For thou must choose, and not I: Therefore speak what thou knowest.

³⁴אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃

³⁴Men of understanding will say unto me, Yea, every wise man that heareth me:

³⁵איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃

³⁵Job speaketh without knowledge, And his words are without wisdom.

³⁶אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃

³⁶Would that Job were tried unto the end, Because of his answering like wicked men.

³⁷כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃

³⁷For he addeth rebellion unto his sin; He clappeth his hands among us, And multiplieth his words against God.