¹ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃

¹Now on the first [day] of the week cometh Mary Magdalene early, while it was yet dark, unto the tomb, and seeth the stone taken away from the tomb.

²ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃

²She runneth therefore, and cometh to Simon Peter, and to the other disciple whom Jesus loved, and saith unto them, They have taken away the Lord out of the tomb, and we know not where they have laid him.

³ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃

³Peter therefore went forth, and the other disciple, and they went toward the tomb.

⁴וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃

⁴And they ran both together: and the other disciple outran Peter, and came first to the tomb;

⁵וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃

⁵and stooping and looking in, he seeth the linen cloths lying; yet entered he not in.

⁶ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃

⁶Simon Peter therefore also cometh, following him, and entered into the tomb; and he beholdeth the linen cloths lying,

⁷והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃

⁷and the napkin, that was upon his head, not lying with the linen cloths, but rolled up in a place by itself.

⁸ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃

⁸Then entered in therefore the other disciple also, who came first to the tomb, and he saw, and believed.

⁹כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃

⁹For as yet they knew not the scripture, that he must rise from the dead.

¹⁰וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃

¹⁰So the disciples went away again unto their own home.

¹¹ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃

¹¹But Mary was standing without at the tomb weeping: so, as she wept, she stooped and looked into the tomb;

¹²ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃

¹²and she beholdeth two angels in white sitting, one at the head, and one at the feet, where the body of Jesus had lain.

¹³ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃

¹³And they say unto her, Woman, why weepest thou? She saith unto them, Because they have taken away my Lord, and I know not where they have laid him.

¹⁴ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃

¹⁴When she had thus said, she turned herself back, and beholdeth Jesus standing, and knew not that it was Jesus.

¹⁵ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃

¹⁵Jesus saith unto her, Woman, why weepest thou? whom seekest thou? She, supposing him to be the gardener, saith unto him, Sir, if thou hast borne him hence, tell me where thou hast laid him, and I will take him away.

¹⁶ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃

¹⁶Jesus saith unto her, Mary. She turneth herself, and saith unto him in Hebrew, Rabboni; which is to say, Teacher.

¹⁷ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃

¹⁷Jesus saith to her, Touch me not; for I am not yet ascended unto the Father: but go unto my brethren, and say to them, I ascend unto my Father and your Father, and my God and your God.

¹⁸ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃

¹⁸Mary Magdalene cometh and telleth the disciples, I have seen the Lord; and [that] he had said these things unto her.

¹⁹ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃

¹⁹When therefore it was evening, on that day, the first [day] of the week, and when the doors were shut where the disciples were, for fear of the Jews, Jesus came and stood in the midst, and saith unto them, Peace [be] unto you.

²⁰ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃

²⁰And when he had said this, he showed unto them his hands and his side. The disciples therefore were glad, when they saw the Lord.

²¹ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃

²¹Jesus therefore said to them again, Peace [be] unto you: as the Father hath sent me, even so send I you.

²²ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃

²²And when he had said this, he breathed on them, and saith unto them, Receive ye the Holy Spirit:

²³והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃

²³whose soever sins ye forgive, they are forgiven unto them; whose soever [sins] ye retain, they are retained.

²⁴ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃

²⁴But Thomas, one of the twelve, called Didymus, was not with them when Jesus came.

²⁵ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃

²⁵The other disciples therefore said unto him, We have seen the Lord. But he said unto them, Except I shall see in his hands the print of the nails, and put my hand into his side, I will not believe.

²⁶ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃

²⁶And after eight days again his disciples were within, and Thomas with them. Jesus cometh, the doors being shut, and stood in the midst, and said, Peace [be] unto you.

²⁷ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃

²⁷Then saith he to Thomas, Reach hither thy finger, and see my hands; and reach [hither] thy hand, and put it into my side: and be not faithless, but believing.

²⁸ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃

²⁸Thomas answered and said unto him, My Lord and my God.

²⁹ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃

²⁹Jesus saith unto him, Because thou hast seen me, thou hast believed: blessed [are] they that have not seen, and [yet] have believed.

³⁰והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃

³⁰Many other signs therefore did Jesus in the presence of the disciples, which are not written in this book:

³¹אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃

³¹but these are written, that ye may believe that Jesus is the Christ, the Son of God; and that believing ye may have life in his name.