1ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃
1And Miriam and Aaron spake against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman.
2ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃
2And they said, Hath Jehovah indeed spoken only with Moses? hath he not spoken also with us? And Jehovah heard it.
3והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃
3Now the man Moses was very meek, above all the men that were upon the face of the earth.
4ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃
4And Jehovah spake suddenly unto Moses, and unto Aaron, and unto Miriam, Come out ye three unto the tent of meeting. And they three came out.
5וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃
5And Jehovah came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forth.
6ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃
6And he said, Hear now my words: if there be a prophet among you, I Jehovah will make myself known unto him in a vision, I will speak with him in a dream.
7לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃
7My servant Moses is not so; he is faithful in all my house:
8פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃
8with him will I speak mouth to mouth, even manifestly, and not in dark speeches; and the form of Jehovah shall he behold: wherefore then were ye not afraid to speak against my servant, against Moses?
9ויחר אף יהוה בם וילך׃
9And the anger of Jehovah was kindled against them; and he departed.
10והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃
10And the cloud removed from over the Tent; and, behold, Miriam was leprous, as [white as] snow: and Aaron looked upon Miriam, and, behold, she was leprous.
11ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃
11And Aaron said unto Moses, Oh, my lord, lay not, I pray thee, sin upon us, for that we have done foolishly, and for that we have sinned.
12אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃
12Let her not, I pray, be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he cometh out of his mother's womb.
13ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃
13And Moses cried unto Jehovah, saying, Heal her, O God, I beseech thee.
14ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃
14And Jehovah said unto Moses, If her father had but spit in her face, should she not be ashamed seven days? let her be shut up without the camp seven days, and after that she shall be brought in again.
15ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃
15And Miriam was shut up without the camp seven days: and the people journeyed not till Miriam was brought in again.
16ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃
16And afterward the people journeyed from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.