¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹And Jehovah spake unto Moses, saying,

²צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃

²Command the children of Israel, that they put out of the camp every leper, and every one that hath an issue, and whosoever is unclean by the dead:

³מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃

³both male and female shall ye put out, without the camp shall ye put them; that they defile not their camp, in the midst whereof I dwell.

⁴ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃

⁴And the children of Israel did so, and put them out without the camp; as Jehovah spake unto Moses, so did the children of Israel.

⁵וידבר יהוה אל משה לאמר׃

⁵And Jehovah spake unto Moses, saying,

⁶דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃

⁶Speak unto the children of Israel, When a man or woman shall commit any sin that men commit, so as to trespass against Jehovah, and that soul shall be guilty;

⁷והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃

⁷then he shall confess his sin which he hath done: and he shall make restitution for his guilt in full, and add unto it the fifth part thereof, and give it unto him in respect of whom he hath been guilty.

⁸ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃

⁸But if the man have no kinsman to whom restitution may be made for the guilt, the restitution for guilt which is made unto Jehovah shall be the priest's; besides the ram of the atonement, whereby atonement shall be made for him.

⁹וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃

⁹And every heave-offering of all the holy things of the children of Israel, which they present unto the priest, shall be his.

¹⁰ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃

¹⁰And every man's hallowed things shall be his: whatsoever any man giveth the priest, it shall be his.

¹¹וידבר יהוה אל משה לאמר׃

¹¹And Jehovah spake unto Moses, saying,

¹²דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃

¹²Speak unto the children of Israel, and say unto them, If any man's wife go aside, and commit a trespass against him,

¹³ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃

¹³and a man lie with her carnally, and it be hid from the eyes of her husband, and be kept close, and she be defiled, and there be no witness against her, and she be not taken in the act;

¹⁴ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃

¹⁴and the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be defiled: or if the spirit of jealousy come upon him, and he be jealous of his wife, and she be not defiled:

¹⁵והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃

¹⁵then shall the man bring his wife unto the priest, and shall bring her oblation for her, the tenth part of an ephah of barley meal; he shall pour no oil upon it, nor put frankincense thereon; for it is a meal-offering of jealousy, a meal-offering of memorial, bringing iniquity to remembrance.

¹⁶והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃

¹⁶And the priest shall bring her near, and set her before Jehovah:

¹⁷ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃

¹⁷and the priest shall take holy water in an earthen vessel; and of the dust that is on the floor of the tabernacle the priest shall take, and put it into the water.

¹⁸והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃

¹⁸And the priest shall set the woman before Jehovah, and let the hair of the woman's head go loose, and put the meal-offering of memorial in her hands, which is the meal-offering of jealousy: and the priest shall have in his hand the water of bitterness that causeth the curse.

¹⁹והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃

¹⁹And the priest shall cause her to swear, and shall say unto the woman, If no man have lain with thee, and if thou have not gone aside to uncleanness, being under thy husband, be thou free from this water of bitterness that causeth the curse.

²⁰ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃

²⁰But if thou have gone aside, being under thy husband, and if thou be defiled, and some man have lain with thee besides thy husband:

²¹והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃

²¹then the priest shall cause the woman to swear with the oath of cursing, and the priest shall say unto the woman, Jehovah make thee a curse and an oath among thy people, when Jehovah doth make thy thigh to fall away, and thy body to swell;

²²ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃

²²and this water that causeth the curse shall go into thy bowels, and make thy body to swell, and thy thigh to fall away. And the woman shall say, Amen, Amen.

²³וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃

²³And the priest shall write these curses in a book, and he shall blot them out into the water of bitterness:

²⁴והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃

²⁴and he shall make the woman drink the water of bitterness that causeth the curse; and the water that causeth the curse shall enter into her [and become] bitter.

²⁵ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃

²⁵And the priest shall take the meal-offering of jealousy out of the woman's hand, and shall wave the meal-offering before Jehovah, and bring it unto the altar:

²⁶וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃

²⁶and the priest shall take a handful of the meal-offering, as the memorial thereof, and burn it upon the altar, and afterward shall make the woman drink the water.

²⁷והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃

²⁷And when he hath made her drink the water, then it shall come to pass, if she be defiled, and have committed a trespass against her husband, that the water that causeth the curse shall enter into her [and become] bitter, and her body shall swell, and her thigh shall fall away: and the woman shall be a curse among her people.

²⁸ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃

²⁸And if the woman be not defiled, but be clean; then she shall be free, and shall conceive seed.

²⁹זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃

²⁹This is the law of jealousy, when a wife, being under her husband, goeth aside, and is defiled;

³⁰או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃

³⁰or when the spirit of jealousy cometh upon a man, and he is jealous of his wife; then shall he set the woman before Jehovah, and the priest shall execute upon her all this law.

³¹ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃

³¹And the man shall be free from iniquity, and that woman shall bear her iniquity.