¹תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃

¹A Prayer of the afflicted, when he is overwhelmed, and poureth out his complaint before Jehovah. Hear my prayer, O Jehovah, And let my cry come unto thee.

²אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃

²Hide not thy face from me in the day of my distress: Incline thine ear unto me; In the day when I call answer me speedily.

³כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃

³For my days consume away like smoke, And my bones are burned as a firebrand.

⁴הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃

⁴My heart is smitten like grass, and withered; For I forget to eat my bread.

⁵מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃

⁵By reason of the voice of my groaning My bones cleave to my flesh.

⁶דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃

⁶I am like a pelican of the wilderness; I am become as an owl of the waste places.

⁷שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃

⁷I watch, and am become like a sparrow That is alone upon the house-top.

⁸כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃

⁸Mine enemies reproach me all the day; They that are mad against me do curse by me.

⁹כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃

⁹For I have eaten ashes like bread, And mingled my drink with weeping,

¹⁰מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃

¹⁰Because of thine indignation and thy wrath: For thou hast taken me up, and cast me away.

¹¹ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃

¹¹My days are like a shadow that declineth; And I am withered like grass.

¹²ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃

¹²But thou, O Jehovah, wilt abide for ever; And thy memorial [name] unto all generations.

¹³אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃

¹³Thou wilt arise, and have mercy upon Zion; For it is time to have pity upon her, Yea, the set time is come.

¹⁴כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃

¹⁴For thy servants take pleasure in her stones, And have pity upon her dust.

¹⁵וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃

¹⁵So the nations shall fear the name of Jehovah, And all the kings of the earth thy glory.

¹⁶כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃

¹⁶For Jehovah hath built up Zion; He hath appeared in his glory.

¹⁷פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃

¹⁷He hath regarded the prayer of the destitute, And hath not despised their prayer.

¹⁸תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃

¹⁸This shall be written for the generation to come; And a people which shall be created shall praise Jehovah.

¹⁹כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃

¹⁹For he hath looked down from the height of his sanctuary; From heaven did Jehovah behold the earth;

²⁰לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃

²⁰To hear the sighing of the prisoner; To loose those that are appointed to death;

²¹לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃

²¹That men may declare the name of Jehovah in Zion, And his praise in Jerusalem;

²²בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃

²²When the peoples are gathered together, And the kingdoms, to serve Jehovah.

²³ענה בדרך כחו קצר ימי׃

²³He weakened my strength in the way; He shortened my days.

²⁴אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃

²⁴I said, O my God, take me not away in the midst of my days: Thy years are throughout all generations.

²⁵לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃

²⁵Of old didst thou lay the foundation of the earth; And the heavens are the work of thy hands.

²⁶המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃

²⁶They shall perish, but thou shalt endure; Yea, all of them shall wax old like a garment; As a vesture shalt thou change them, and they shall be changed:

²⁷ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃

²⁷But thou art the same, And thy years shall have no end.

²⁸בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃

²⁸The children of thy servants shall continue, And their seed shall be established before thee.