1וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃
1Подир това тирският цар Хирам прати посланици при Давида и кедрови дървета, зидари и дърводелци, за да му построят къща.
2וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃
2И Давид позна, че Господ го бе утвърдил цар над Израиля, защото царството му се възвиси на високо заради людете Му Израиля.
3ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃
3И Давид си взе още жени в Ерусалим; и Давид роди още синове и дъщери.
4ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃
4И ето имената на чадата, които му се родиха в Ерусалим: Самуа, Совав, Натан, Соломон,
5ויבחר ואלישוע ואלפלט׃
5Евар, Елисуа, Елфалет,
6ונגה ונפג ויפיע׃
6Ногах, Нефег, Явия,
7ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃
7Елисама, Веелиада {13 В 2 Цар. 5:6, Елиада.} и Елифалет.
8וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃
8А когато филистимците чуха, че Давид бил помазан за цар над целия Израил, всичките филистимци възлязоха да търсят Давида; а Давид, като чу за това, излезе против тях.
9ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃
9И тъй филистимците дойдоха та нахлуха в долината Рафаим.
10וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃
10Тогава Давид се допита до Бога, казвайки: Да възляза ли против филистимците? ще ги предадеш ли в ръката ми? И Господ му отговори: Възлез, защото ще ги предам в ръката ти.
11ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃
11И тъй, те отидоха на Ваал-ферасим, и там Давид ги порази. Тогава рече Давид: Бог избухна чрез моята ръка върху неприятелите ми, както избухват водите. За туй, онова място се нарече Ваал-ферасим {Т.е., Място на проломите.}.
12ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃
12И [филистимците] оставиха там боговете си; а Давид заповяда, та ги изгориха с огън.
13ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃
13И филистимците пак нахлуха в долината.
14וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃
14Затова Давид пак се допита до Бога; и Бог му каза: Не възлизай против тях, но ги заобиколи, та ги нападни отсреща черниците.
15ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃
15И когато чуеш шум, като от маршируване по върховете на черниците, тогава да излезеш на бой, защото Бог ще излезе пред тебе да порази филистимското множество.
16ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃
16И Давид стори според както му заповяда Бог; и поразяваха филистимското множество от Гаваон дори до Гезер.
17ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃
17И Давидовото име се прочу по всичките земи; и Господ нанесе страх от него върху всичките народи.