¹בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם׃

¹Манасия бе двадесет години на възраст когато се възцари и царува петдесет и пет години в Ерусалим.

²ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃

²Той върши зло пред Господа, според мерзостите на народите, които Господ изпъди пред израилтяните.

³וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃

³Устрои изново високите места, които баща му Езекия беше съборил, издигна жертвеници на ваалимите и направи ашери, и се кланяше на цялото небесно множество и им служеше.

⁴ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם׃

⁴Тоже издигна жертвеници в Господния дом, за който Господ беше казал: В Ерусалим ще бъде името Ми до века.

⁵ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃

⁵Издигна жертвеници и на цялото небесно множество вътре в двата двора на Господния дом.

⁶והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃

⁶И преведе чадата си през огъня в долината на Еномовия син, още упражняваше предвещания и употребяваше гадания, упражняваше омайвания, и си служеше със запитвачи на зли духове и с врачове; той извърши много зло пред Господа та Го разгневи.

⁷וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום׃

⁷И ваяния идол, образа, който направи, постави в Божия дом, за който Бог каза на Давида и на сина му Соломона: В тоя дом, и в Ерусалим, който избрах от всичките Израилеви племена, ще настаня името Си до века;

⁸ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה׃

⁸нито ще местя вече ногата на Израиля от земята, която определих за бащите ви, само ако внимават да вършат всичко, що им заповядах, целия закон и повеленията и съдбите [дадени] чрез Моисея.

⁹ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃

⁹Но Манасия подмами Юда и ерусалимските жители да вършат по-лошо от народите, които Господ изтреби пред израилтяните.

¹⁰וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו׃

¹⁰Тогава Господ говори на Манасия и на людете му; но те не послушаха.

¹¹ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃

¹¹Затова Господ доведе против тях военачалниците на асирийския цар, та хванаха Манасия, и, като [го туриха] в окови и вързаха го с вериги, заведоха го във Вавилон.

¹²וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃

¹²А когато беше в бедствие, помоли се на Господа своя Бог, и смири се много пред Бога на бащите си.

¹³ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃

¹³И когато му се помоли, [Бог] даде внимание на него, и послуша молбата му, та го доведе пак в Ерусалим, на царството му. Тогава Манасия позна, че Господ - Той е Бог.

¹⁴ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה׃

¹⁴А след това той съгради една външна стена на Давидовия град, на запад от Гион, в долината, дори до входа на рибната порта, и прекара я около Офил, та я издигна много високо; и постави военачалници във всичките укрепени Юдови градове.

¹⁵ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר׃

¹⁵И отмахна чуждите богове, и идола от Господния дом, и всичките жертвеници, които бе издигнал върху хълма на Господния дом и в Ерусалим, и ги хвърли вън от града.

¹⁶ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל׃

¹⁶И поправи Господния олтар, и пожертвува на него примирителни и благодарствени жертви, и заповяда на Юда да служи на Господа Израилевия Бог.

¹⁷אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם׃

¹⁷Но людете още жертвуваха по високите места, обаче, само на Господа своя Бог.

¹⁸ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל׃

¹⁸А останалите дела на Манасия, и молитвата му към неговия Бог, и думите на гледачите, които му говориха в името на Господа Израилевия Бог, ето, написани са между делата на Израилевите царе.

¹⁹ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי׃

¹⁹И молитвите му, и как [Бог] го послуша, и всичките му грехове, и престъплението му, местностите, гдето устрои високи места и постави ашерите и леяните идоли, преди да се смири, ето, написани са в историята на гледачите.

²⁰וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו׃

²⁰И Манасия заспа с бащите си; и погребаха го в собствената му къща; а вместо него се възцари син му Амон.

²¹בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם׃

²¹Амон бе двадесет и две години на възраст когато се възцари, и царува две години в Ерусалим.

²²ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם׃

²²Той върши зло пред Господа, както стори баща му Манасия; и Амон жертвуваше на всичките леяни идоли, които баща му Манасия бе направил, и им служеше.

²³ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃

²³А не се смири пред Господа, както се смири баща му Манасия; но тоя Амон вършеше все по-много и по-много престъпления.

²⁴ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו׃

²⁴А слугите му направиха заговор против него, та го убиха в собствената му къща.

²⁵ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו׃

²⁵Обаче, людете от страната избиха всичките, които бяха направили заговора против цар Амона; и людете от страната направиха сина му Иосия цар вместо него.