1כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃
1Това е, което Господ Иеова ми показа: Ето кошница с узрели {Еврейски: Летни.} плодове.
2ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃
2И рече: Що виждаш Амосе? И рекох: Кошница със зрели плодове. Тогава Господ ми рече: Дойде краят на людете Ми Израил; Занапред няма вече да ги щадя.
3והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃
3И в оня ден, казва Господ Иеова, Храмовите песни ще бъдат виения; Защото труповете ще бъдат много; Навсякъде ще ги изхвърлят мълчешком.
4שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃
4Слушайте това, вие, които бихте поглъщали бедните, И бихте погубвали сиромасите на тая земя,
5לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃
5Казвайки: Кога ще мине новолунието, за да продадем жито, И съботата, за да изложим [на продан] пшеница, Като смалим ефата, уголемим сикъла, И мамим с лъжливи везни? -
6לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃
6За да купим сиромасите с пари И бедния за един чифт обуща, И да продадем отсевките на пшеницата?
7נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃
7Господ се закле в оня, с когото Яков се слави, [като рече]: Наистина няма никога да забравя кое-да-било от делата им.
8העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃
8Не ще ли се поклати земята за това, И всеки, който живее на нея да жалее? Така! И тя цяла ще се издига като Нил, Ще се развълнува и спада пак като Египетската река.
9והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃
9В оня ден казва Господ Иеова, Ще направя да залезе слънцето на пладне, И ще помрача земята посред бял ден.
10והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃
10Ще обърна пируванията ви в жалеене, И всичките ви песни в плач; Ще туря вретище на всички кръстове, И плешивост на всяка глава; И ще причиня жалеене като за единороден син, И краят му ще бъде като ден на горчивина.
11הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃
11Ето, идат дни, казва Господ Иеова, Когато ще изпратя глад на земята, - Не глад за хляб, нито жажда за вода, Но за слушане думите Господни.
12ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃
12Те ще се скитат от море до море Да търсят словото Господно, И ще обикалят от север до изток, Но няма да го намерят.
13ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃
13В оня ден красивите девици И юношите ще примират от жажда.
14הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד׃
14Ония, които се кълнат с престъплението на Самария, Като казват: Твоят Бог живее, Дане! И пътят на Вирсавее живее! - Те ще паднат и никога няма да станат вече.