1ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃
1И ми рече: Сине човешки, изправи се на нозете си, и ще ти говоря.
2ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃
2И като ми говори, Духът влезе в мене и ме постави на нозете ми; и чух онзи, който ми говореше.
3ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃
3И рече ми: Сине човешки, аз те изпращам при израилтяните, при бунтовни люде, които въстанаха против Мене; те и бащите им са престъпвали Моите [думи] дори до тоя днешен ден.
4והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃
4Тия чада, при които те изпращам, са безочливи и коравосърдечни; а ти да им думаш: Така казва Господ Иеова.
5והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃
5И, послушали или непослушали, (защото е бунтовен дом), пак те ще познаят, че е имало пророк всред тях.
6ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃
6И ти, сине човешки, да се не плашиш от тях, и от думите им да се не убоиш, ако и да има тръни и бодили около тебе, и да живееш между скорпии; да се не убоиш от думите им, нито да се ужасяваш от погледите им, макар че са бунтовен дом.
7ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃
7И да им говориш думите Ми, или послушали или непослушали; защото са твърде бунтовни.
8ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃
8Ти обаче, сине човешки, слушай това, което ти говоря; не ставай и ти бунтовник като тоя бунтовен дом; отвори устата си и изяж това, което ти давам.
9ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃
9И като погледнах, ето ръка простряна към мене, и ето в нея свитък книга,
10ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃
10И Той го разви пред мене. Писаното бе отвътре и отвън, в което бяха написани плачове, ридание и горко.